.png){kind=small}
חונכות פרטית מעצימה בבית שלכם
שהופכת את הילד מקורבן של הנסיבות -
למנהיג שמוביל את החיים שלו!
בן ה-8 עד 13 שלך
כועס כשמפסיד, לוקח ללב ומוותר לעצמו!
אמא יקרה, אני מבין אותך ואת הכאב שלך.
את יודעת למה הוא מסוגל
ורואה את הפוטנציאל שלו,
אבל הילד הרגיש שלך מתוסכל כי מרגיש
שהוא פשוט לא טוב מספיק מול החברים.
הנה סיטואציה שאת בטוח מכירה:
הילד שלך שוב חוזר מתוסכל מביה"ס
אחרי עוד יום שלא הלך לו עם חברים.
את יושבת לדבר איתו על זה
ורואה את התסכול שלו עולה -
הוא מדבר בכעס על החברים,
העיניים כבר בורקות מדמעות,
וכמה זה כואב לך האמא לראות
איך הילד מרגיש שהכול לרעתו.
"למה הילד שלי לא מסתדר חברתית?
הוא כזה חבר טוב, ילד בוגר ורגיש"
זה חץ ישר לתוך הלב כל פעם מחדש:
הילד שלך רגיש - ואוכל אותה על זה!
איך הגיוני שמילה אחת מאיזה חבר,
שהוא ממש לא יותר טוב מהילד שלך,
גורמת לו לקחת את זה כזה קשה
ואשכרה להאמין למה שנאמר עליו?!
וזה לא משנה מה הם משחקים -
אם זה ספורט, גיימינג או כל דבר אחר,
הילד שלך איכשהו תמיד
מוצא את עצמו בעמדת נחיתות,
שבה הוא כל הזמן נעלב, כועס ומוותר,
מה שאני מכנה "קורבן של הנסיבות".
והדבר שהכי מפחיד אותך, זו הידיעה שמפעם לפעם כזו הילד שלך הופך להיות פחות רצוי בין החברים, לא מצליח לחשוב על עצמו דברים חיוביים, והסיכוי שלו להצליח בחיים ככה רק ילך ויפחת.
זו רק שאלה של זמן, ובכל יום הקושי שלו הולך וגדל!
כי אם היום הוא לא עומד על שלו
ונותן לחברים להעיר לו כל מה שירצו,
מה יקרה מחר בג'ונגל של החטיבה -
שם הילדים דורסים אחד את השני
רק בשביל למצב את עצמם גבוה
בראש שרשרת המזון החברתית?
את לא תאפשרי לו להגיע לשפל
שבו הוא מרגיש פחות מאחרים.
לא, את לא תאפשרי לו לוותר
על כל הפוטנציאל המטורף שלו!
הילד שלך לא יהיה אחד מאלה
שילדים "תופסים טרמפ" על גבם.
ואת ממש לא צריכה להרגיש אשמה!!!
הוויתור העצמי של הילד הוא לא עלייך.
אני יודע שזה מרגיש כמו דקירה בלב
כל פעם שאת רואה אותו מתמודד
עם התחושות הקשות האלו ביומיום.
אבל מצד שני זה מחייב אותנו לפעול.
לפעול היום! לעבוד בצורה של מניעה
ולא של כיבוי שריפות כשהמצב יחמיר,
כי תאמיני לי - כילד שהיה שם -
אם מאפשרים לזה, זה רק מחמיר.
אמא, יש לי בדיוק את הפתרון.
כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו?
כל ילד צריך מבוגר אחד שיאתגר אותו!
אנשים שמאמינים בילד שלך לא חסרים.
אתם מאמינים בו, מורים מאמינים בו,
ואם היו לו מטפלים או מאמנים בעבר -
גם הם ככל הנראה האמינו בו.
אבל הדברים שחסרים לילד שלך
שרק החונכות שלי יכולה להעניק הם:
חברות, גמישות, ועשייה מהנה!
השיטה שלי "לב למען הצלחה",
שאותה פיתחתי במשך כשבע שנים
ואיתה העצמתי כבר מאות ילדים ונוער,
שואפת להפוך את הילד מקורבן - למנהיג
באמצעות הפחתת תסכול ושליליות,
פיתוח מסוגלות וטיפוח חוויות הצלחה.
במילים פשוטות זה אומר
שאני מגיע עד לבית שלך, המקום הבטוח
בו המגננות של הילד ירדו הכי מהר שניתן,
יוצר איתו אמון חברי וחם, בגובה העיניים,
ממש כמו אח גדול מקצועי -
ודרך חיבור לתחומי העניין ולחוזקות שלו
אני בונה לו אתגרים מותאמים אישית
ומצליח לגרום לו לעבוד על הקשיים שלו
בצורה עקיפה ולא מאיימת -
והכי מהנה שאפשר לדמיין!!
לא סתם הכינוי שלי הוא:
"הארכיטקט להעצמת ילדים"
בין אם זה להפוך אותם
מילדים שיושבים על מסך 6 שעות ביום,
לשחקני כדורסל בקבוצה של הישוב.
בין אם זה לאפשר להם
להיות המנהיגים, להוביל וליזום,
ולמצב את עצמם גבוה בין החברים.
בין אם זה ליצור להם
שפה חיובית מקדמת על עצמם
כדי לחזק מוטיבציה להשקיע בעתידם.
ובין אם זה להעניק להם
ביטחון גבוה יותר בתחום העניין
שבו הם היו רוצים להצליח בחיים.
ובין אם זה ללמד אותם
לא לוותר לעצמם גם כשקשה
כי התמדה בדרך תמיד תניב הצלחה.
ובין אם זה ללוות אותם
במסע לאהוב את עצמם כפי שהם
ולחזק את דימוי הגוף שלהם.
אמא יקרה,
חשוב שתביני:
אלו רק דרכי הביטוי
של השורש האמיתי:
אפס
תחושת
מסוגלות
"אוף אני כזה גרוע!"
"למה הוא תמיד מצליח ואני לא?"
"אני פחות טוב בזה"
"לא... זה קשה מדי, אני לא אצליח"
הם רק חלק מהמשפטים
שעוברים בראש של בן ה-8 עד 13 שלך.
חלקם נשארים בראש וחלקם נשמעים,
אבל הילד פשוט מרגיש שהוא לא מספיק:
הוא לא מספיק חזק.
הוא לא מספיק מהיר.
הוא לא מספיק חכם.
הוא לא מספיק יפה.
הוא לא מספיק טוב.
הוא לא מספיק.
ואת? את אמא אלופה, מעורבת, פעילה,
רוצה את הטוב ביותר בשביל לעזור לו...
אז את מחפשת העצמה שבאה מבפנים!
דרך נעימה וטבעית שלא תכריח אתכם
להגיע בלית-ברירה אל החדר הזה:
הקליניקה.
כי עם כל הכבוד (ויש המון) לטיפולים,
הילד לא יהנה מסשן מעייף של דיבורים,
כי הוא ילד! וילדים לומדים מעשייה וניסיון.
וגם בואי - אם נפסיק לייפות את זה רגע,
ברור לנו שהילד שלך לא רוצה להרגיש
"הילד שצריך טיפול"
מה שהוא כן רוצה,
ויותר חשוב מה שהוא ממש צריך -
זה להרגיש שהוא מוצלח ושייך חברתית!
ולכן הקסם של השיטה שלי זה שהיא
ניגשת אל הקשיים מהדלת האחורית.
כי ילד שלא מאוים מהקשיים שלו,
הוא אחד שמסוגל להשתפר לאורך זמן.
ואז במקום להתחיל עוד טיפול שייעצר,
הילד מקבל מודל לחיקוי, אח גדול מקצועי
שיבנה לו תחושת מסוגלות סוף סוף !!!
תגרום לו לראות את החוזקות שלו ולהאמין ביכולת שלו להצליח גם מחוץ לאזור הנוחות.
תחזק את הביטחון החברתי שלו ותעזור למצב אותו גבוה יותר בקרב החברים שלו.
תפחית את התסכולים שלו ותעניק לו כלים להתמודדות עם הפסדים וכשלונות.
תלמד אותו להתמיד גם כשקשה ולא לוותר לעצמו ברגע שמשהו לא הולך כפי שתכנן.
תעודד אותו לדבר באופן חיובי ומקדם על עצמו במקום להוריד ולהקטין את עצמו.
המסוגלות שאבנה לילד שלך:
מה אני מספר לך...
תקשיבי רק לכמה מהן!
לירון מור
הגעתי לדניאל דרך סרטון ברשת, והיה לי ברור שהוא האדם ללוות את הבן שלי בבניית הביטחון העצמי שלו והכישורים החברתיים.
נועם מעריץ את דניאל, מחכה לכל פגישה איתו וגרף השיפור שלו בבית הספר עלה, הביטחון העצמי שלו עלה והוא קיבל כלים להתמודד ברגעים מאתגרים.
אוסנת אקסלרוד
אין מילים לתאר את החיבור של דניאל עם הבן שלי!
מהרגע הראשון יצר כימיה מדהימה ואמון והבן שלי מתרגש בכל פעם מחדש לקראת המפגש איתו. הוא נפתח אליו ברגע ומשתף אותו ברגעים הכי קשים שהוא חווה.
דניאל נותן לו בטחון, מלווה אותו ואותנו גם בין המפגשים בשיחות טלפון והודעות וזמין בכל יום ובכל שעה.
בשורה תחתונה - הרבה יותר מועיל ומהנה לילד מכל טיפול פסיכולוגי אחר. מומלץ ביותר!
שירלי לב
דניאל בחור רגיש, חכם, מצחיק, מדבר לילדים בגובה העיניים והופך כל סיטואציה מורכבת לשיעור מהנה חוויתי ומלמד.
הילדים מחכים לו בכליון עיניים ובסיום המפגש כבר מתכננים את הפעילות הבאה. מדבר מנסיונו האישי מה שגורם לקרבה וחיבור אמיתי והוכחה ניצחת שגם מקושי אנחנו צומחים - צומחים די טוב אפילו. ממליצה בחום!
עינת שרים
החיבור עם בני היה מיידי, הופתעתי מאוד שבני תוך כמה דקות של הכרות הציץ מהחדר וסימן לי "אמא הוא דווקא אחלה, אני רוצה להמשיך".
דניאל הוא מטפל חבר, בגובה העיניים, לא מספר סיפורים ולא מוכר לוקשים, מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל.
בני ממש מועצם, מאמץ את תובנותיו של דניאל, משתמש בהן. סיטואציות שהיו "ידועות מראש" היום מקבלות תסריט אחר וחדש טוב יותר.
הוא תמיד זמין, תמיד מאיר, אחת ההחלטות הטובות שקיבלנו.
עדי דיקלר
דניאל הוא מאמן לחיים, מלווה אותי ואת הבן שלי כבר 3 שנים, מצליח להבין את המתבגר המיוחד שלי ולראות לו לתוך הלב והנפש.
הוא מתחבר למקומות של הקושי ומשם, צעד צעד לאורך כל הזמן מצליח להכיל ולאתגר אותו לטפס עוד מדרגה.
הוא חושב על פתרונות ועוזר למתבגר שלי לגלות את החוזקות שלו.
קבלי הצצה של 30 שניות
לאיך שזה נראה מבפנים!
✔️
למי זה מתאים?
✔️ זה מתאים רק להורים שגרים בערי השרון והמרכז.
אני מגיע לכל הערים והישובים החל מהשרון הצפוני (אזור חדרה-פרדס חנה) ועד קו הרוחב של תל אביב-פתח תקווה-ראש העין.
✔️ זה מתאים להורים שמבינים את החשיבות שבנוכחות פיזית עם הילד, ובדיוק כמוני פחות מאמינים בחיבור לילד דרך הזום.
✔️ זה מתאים להורים שהתקשורת שלהם עם הילד בריאה ומקדמת ויש להם חוקים וגבולות בבית - זה מחוץ לבית ששם הילד מתקשה להצליח ולממש את עצמו.
✔️ זה מתאים גם אם לילד אין המון חברים בבית הספר ועדיין חשוב לכם לפתח לו מיומנויות חברתיות.
✔️ זה מתאים גם אם הילד שלכם מרגיש שבעלי מקצוע שופטים אותו, לא מבינים אותו ותמיד לרעתו.
✔️ זה מתאים במיוחד אם הילד שלכם מסרב ללכת ל"קליניקה" ולהיות "הילד שצריך טיפול", מה שיגרום לו להרגיש שונה מהשאר.
✔️ זה מתאים במיוחד להורים שלא רוצים לשים תיוגים על הילד - ומאמינים שהכוח שלו נמצא שם בפנים!
❌
ולמי זה לא מתאים?
❌ זה לא מתאים להורים שדילגו על הדף המדהים הזה רק כדי להגיע למחיר שלמטה ומחפשים את הזול (שבסוף עולה ביוקר!)
מחיר הוא סה"כ תפיסה של ערך, ולכן אם לא טרחתם לקרוא את כל תועלות התהליך שלי עבור הילד שלכם ולהבין את מה שמייחד אותו משאר התהליכים בארץ - אין טעם שתשאירו פרטים בטופס.
❌ זה לא מתאים לילדים שנמצאים במצבי מצוקה - חרדות קשות, תוקפנות חמורה, נטיות/מחשבות אובדניות וקשיים נפשיים. במקרים כאלו הכתובת שלכם היא טיפול ולא חונכות.
❌ זה לא מתאים להורים שמתקשים להתחייב לתהליך. חשוב להבין שהילד שלכם נכנס לתהליך ואין גלולות קסם שעובדות בין-לילה. ההורים שאיתם אני עובד הם הורים שמסוגלים להתחייב לתהליך, הן ברמה הרגשית הן ברמה הכלכלית.
❌ זה לא מתאים להורים שלא סומכים על בעלי מקצוע ומתערבים יתר על המידה בתהליך. יש להבדיל בין התערבות לבין מעורבות, והתערבות רק תפגע בתהליך ותעכב את התוצאות של הילד שלכם.
❌ זה לא מתאים להורים שחושבים שהחונך מחליף את ההורים ואמור לעשות עבורם הצבה של חוקים וגבולות בבית. מתקשים עם זה? הדרכת הורים תעזור לכם נהדר.
❌ זה לא מתאים להורים שאינם גרים בערי השרון והמרכז.
אני מגיע לכל הערים והישובים החל מהשרון הצפוני (אזור חדרה-פרדס חנה) ועד לקו הרוחב של תל אביב-פתח תקווה-ראש העין.
אז אם הגעת עד לפה -
נועדנו לעבוד יחד ❤️
וזו ההצעה שלי עבורך:
❤️ נוחות - 4 מפגשים בחודש עם הילד אצלכם בבית ובסביבה הקרובה!
מפגש אחת לשבוע ונמשך שעה שלמה.
כל סדרת 4 מפגשים נרכשת מראש ומתחדשת כל חודש עד שתבחרו לסיים! נותן לכן את הבחירה כי אני בטוח בתוצאות התהליך שלי.
את התוצאות אתן אמורות לראות כבר בחודשים הראשונים, אך כמובן תלוי בהתקדמות ובבשלות של כל ילד.
❤️ ייחודיות - בכל מפגש אתגרים ופעילויות מותאמות אישית עבור הילד,
כדי ללמד אותו להתמודד עם אתגרים וקשיים בצורה פשוטה ולא מאיימת.
החונכות שלי מדמה מצבים יומיומיים שהילד עשוי לחוות בעצמו או עם חברים טוב יותר מכל תהליך אחר בארץ.
❤️ שותפות - כולל מעורבות מלאה של ההורים בתהליך:
בסיום המפגשים - עדכון ההורים בוואטסאפ על הנעשה ועל וההתקדמות של הילד.
לכל שאלה תשובה - זמינות מלאה לשאלות שלכם ההורים כדי שתוכלו להיות חלק אקטיבי בתהליך.
❤️ אכפתיות - כולל קשר רציף עם הילד ממש כמו אח גדול:
- קשר יזום בוואטסאפ במהלך השבוע ומעקב אחר משימות בין המפגשים.
- תמיכה וליווי של המתבגר הצעיר והמשך חיזוק מערכת היחסים גם מרחוק.
❤️ מקצועיות - כולל קורס וידאו מוקלט להעצמה הורית שנשאר שלכם לתמיד,
כדי שתוכלו להמשיך בבית את השיפור של הילד ולמנף את ההתקדמות שאני עושה איתו בתהליך.
תהליך הפרמיום של דניאל שחר -
חונכות "לב למען הצלחה"
ההשקעה בילד שלך:
1900 ש"ח + מע"מ לחודש
משולמים מראש, חודש בחודשו,
הבחירה מתי לסיים תהליך בידיכם!
מי אתה דניאל שחר?!
אני ילד בנפשי,
איש חינוך בליבי,
ופצצת האנרגיה
הכי גדולה שפגשתם!
אני חי ונושם העצמת ילדים ונוער כבר עשור,
מרצה השראה במוסדות חינוך על הצלחה בזכות הקשיים, מנחה קורסים ותוכניות,
מייסד גישת ומודל החונכות "לב למען הצלחה" להפיכת המתבגר הצעיר מקורבן למנהיג.
מוסמך מטעם מוסדות בחו"ל כחונך לילדים ונוער ומאמן ממוקד-תוצאות.
מוסמך מטעם מכללה בארץ כמטפל ברכיבת סוסים, שם בניתי את הקריירה שלי במשך 7 שנים,
מיצבתי עצמי בין מטפלי הרכיבה הבכירים בארץ וכמו כן הכשרתי סטודנטים מטעם מכללת ווינגייט.
בוגר קורס המנהיגות הארצי של תנועת LINK20 לקידום צעירים עם מוגבלות בחברה.
בעברי ילד בן 13 שעבר התעללויות חברתיות קשות, הסתגר שנתיים בבית בפחד וכמעט שם קץ לחייו -
והיום אדם שחי בשלום עם תסמונת הטורט שלו ומוביל את ילדי הדור הבא לעבר עתיד טוב יותר.
זה בגדול!
ולמי שרוצה להתעמק,
בואו נתחיל מהתחלה:
בוקר בהיר אחד בכיתה ב' - החיים שלי השתנו לנצח.
התחלתי לעשות עם הראש תנופות מוזרות לצדדים שלא יכולתי לשלוט בהן.
נכנסתי לפאניקה, התחלתי לבכות, וההורים שלי הגיעו במהרה לאסוף אותי מבית הספר.
מספר רופאים שונים אימתו לנו שיש לי משהו שנקרא "טיקים" - קולות ותנועות בלתי-רצוניות,
אבל הם גם אמרו שזה משהו שיש לאחוז מסוים מילדי האוכלוסייה ושזה יחלוף לי.
רק מה, לא רק שהטיקים לא "חלפו" - הם המשיכו להתווסף ולהחמיר.
בכיתה ד' אמא שלי החליטה לקחת את המושכות לידיים ולבדוק איזה בעל מקצוע
מתעסק עם הדבר הזה שנקרא "טיקים".
מהר מאוד מצאנו את עצמנו זוג הוריי ואני בקליניקה ישנה בירושלים שם גדלתי,
יושבים לנו מול פסיכיאטר שכמה אירוני - שמו דניאל.
הוא מנהל איתי שיחה, מסתכל עליי כאילו מאבחן אותי, וכותב.
שוב ושוב כך זה המשיך, עד שכעבור שעה בערך הוא הניח את העט על שולחנו.
"אבי, מגי," הוא מביט בהוריי. "לילד שלכם יש... תסמונת טורט" .
אני זוכר שהסתכלתי מימיני ומשמאלי - וההורים שלי חיוורים כמו סיד.
מאותו יום ואילך, החיים שלי לא נראו שוב אותו הדבר.
בכיתה ו', המורה למתמטיקה שהייתה גם (לצערי) המחנכת שלי -
צעקה עליי מול כל הילדים: "דניאל תפסיק לנבוח ועוף לי מהכיתה!" (והיא ידעה שיש לי טורט...)
בכיתה ז' - עברתי בריונות קשה, שכללה בין השאר 15 ילדים שפירקו לי את הצורה בהפסקה,
תקיעת הישבן שלי בפח של הכיתה, והעללות שווא מיניות שמעולם לא עשיתי מצד 3 בנות.
בכיתה ח' - מצאתי את עצמי כבר שנתיים מסתגר בבית בפחד בחרדה קיומית,
אחרי אכילה רגשית שהעלתה אותי כ-20 קילו עודף ואובדן של כל המיומנויות שלי,
ללא אמון בילדים שהתעללו בי ובמורים שלא תמכו בי, חושב לשים קץ לחיי לילה אחד במטבח כשהסכין מונחת על מפתח הלב,
וכל מה שצריך כדי לסיים עם החרא הזה שנקרא "החיים שלי" זו דחיפה אחת קטנה פנימה.
עד שבגיל 16 -
חבר האמת היחיד שהיה לי
הציל את חיי.
אני לעולם לא אשכח את 3 הדפיקות האלו בדלת הבית שלי באותו ליל שישי,
כשאני מזנק מתוך הגיימינג שלי (כי מה עוד היה לי לעשות עם חיי)
ומבין שאם אחי ואחותי שקטנים ממני כבר הלכו לישון, וההורים שלי במיטה -
זה אומר שמישהו בא לקחת אותי. והנה צפות כל החרדות שוב.
אני מתחיל להסתובב בחדר בלחץ של חיים ומוות, חושב איך לזייף חולי או שינה,
ואז פתאום אני עוצר את עצמי.
אותו קול שהופיע לי בראש בלילה ההוא במטבח, שמנע ממני להתאבד,
השתיק אותי שוב וגרם לי פשוט לשים את האוזן שלי על דלת החדר.
אני שומע את אמא שלי פותחת את דלת הבית ושם עומד רובי בן אליהו -
הבחור שבזכותו אני מעצים היום ילדים ונוער - והוא אומר לאמא שלי את המילים הבאות:
"מגי, אני לא זז מפה עד שדניאל בא ויוצא איתי החוצה.
ואם הוא רוצה שאני אלך - הפעם אין סינון בטלפון, שיבוא ויטרוק לי את הדלת בפרצוף!"
וואו. מה לעזאזל קרה שם?!
ושתבינו שביסודי אני הייתי הבריון של רובי, כשהוא היה ילד כבד-משקל ואני הייתי הילד המקובל,
לפני שהטורט שלי העביר אותי שבעה מדורי גיהינום. והוא זה שבא להציל אותי?!
אחד הדברים החשובים שרובי לימד אותי, היה ללא ספק חשיבות המילה "סליחה" ומתן הזדמנות שניה.
כמובן שלא סירבתי, כי לאבד את רובי היה שווה ערך ללוותר על עצמי וזהו.
אז יצאתי עם רובי החוצה, עולה את מדרגות הבניין, בטוח שמלאך המוות מחכה לי בחוץ.
ושם, בפארק ציבורי מלא בילדים, שאת חלקם הכרתי אבל שנתיים לא ראיתי ואת חלקם לא,
פתאום אני מגלה ש"השד לא כזה נורא" כפי שחשבתי. או במקרה שלי, כפי שהרגשתי על בשרי.
חיבוקים, געגועים, הפגנות חיבה ואהבה!!! מה זה?! ממתי אני ראוי לזה ולא למכות, להשפלות?
רובי גרם לי להבין, שזה שנפלתי קורבן לחרא של ילדים - ממש לא אומר שכל העולם ככה.
משם התחלתי בשינוי הגדול שלי שארך לא מעט שנים בפני עצמו: להפוך מקורבן של הנסיבות למנהיג של חיי,
ולפתח את הגישה שלי "לב למען הצלחה" - שהיום מאפשרת לי לקחת למסע המנהיגות גם את ילדי הדור הבא.
הסיפור ארוך וקצרה היריעה,
אבל זה בזכות חברי הטוב רובי
שאני עומד פה היום מולכם
עם הייעוד שלי בעולם -
להפוך את הילד שלכם למנהיג!
כי היום אני יודע, איך זה להיות הילד שמרגיש לא מסוגל, לא מספיק.
היום אני יודע, איך זה להרגיש לא רצוי ולא שווה-ערך לאחרים.
היום אני יודע, כמה זה מביך כילד להרגיש שונה ולפחד לבקש עזרה.
היום אני יודע, כמה זה חשוב להצטייד בכלים לקראת ג'ונגל החטיבה.
היום אני יודע, כמה קשה זה להצליח בתוך דור דורסני של ילדים.
והיום אני יודע, כמו שרובי היה לי למנטור, כמה משמעותי זה חונך לחיים.
ובדיוק בשביל זה אני פה, הורים יקרים.
אני דניאל שחר,
זה הסיפור שלי,
וזו השליחות של החיים שלי.
