.png){kind=small}
הורים יקרים, בבלוג-פוסט היום נדבר על נושא חשוב שאני מרגיש שאינו מדובר מספיק
בקרב בעלי ובעלות מקצוע לילדים, ובכלל בבית הספר ובמסגרות - ואפילו בבית!
היום נדבר על הגנה מפני פגיעה מינית אצל ילדים.
הסכנה שאורבת היום לילדים שלכם מצד פדופילים שעשויים לפגוע בהם - נמצאת בכל מקום.
אם פעם הילד היה מסתכן בלפגוש טורף מיני רק בחוץ במגרש הכדורגל, היום זה יכול לקרות
גם דרך המסך בגיימינג שלו, ממש בתוך החדר - מבלי שבכלל תהיו מודעים לזה!
ואני יודע, אין נושא שקשה יותר לדבר עליו מאשר פגיעה מינית בילדים, אבל דווקא בגלל הקושי, דווקא בגלל הפחד, אנחנו חייבים להתמודד איתו ולדבר על הנושא הזה.
כי הילדים שלנו הם הכי יקרים לנו בעולם, והם ראויים להגנה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת להם.
הילדים שלנו הם העתיד שלנו, והעתיד הזה חייב להיות בטוח. בואו נתחיל.
לא מה שנראה לעין
אתם חושבים שפדופילים תמיד נראים כמו אנשים מוזנחים, עניים, עם שיניים חסרות וריח רע? תחשבו שוב!
ארני אלן, עו"ד אמריקני ששימש כנשיא "המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים" בארצות הברית, אומר משהו מעניין שאנחנו לא תמיד מודעים אליו:
"אנו יודעים בוודאות שאלו שפוגעים בילדים הְם אנשים המחפשים גישה לגיטימית ואינם נראים כמו הסטריאוטיפים. מדובר ברופאים, עורכי דין, כמרים, מורים, מנהלים ואפילו שוטרים; זה באמת חוצה את הספקטרום החברתי. הרוב המכריע לא נראה כמו שילדים מצפים מהם להיראות. עשינו קבוצות מיקוד עם ילדים. כולם מבינים את הרעיון שהם לא צריכים לדבר עם זרים. אבל כששואלים אותם מה זה 'זר', זה תמיד מישהו שהוא גדול ומפחיד ומלוכלך ומכוער: אנשים שנראים כאילו הם הולכים לפגוע בך. אבל במציאות, [הפדופיל] הרבה יותר סביר שיהיה מישהו שהוא חבר, מאמן."
בלתי נתפס, אה? שהסיכוי גבוה יותר שהפדופיל יהיה חבר של המשפחה, בעל המקצוע של הילד שלכם או או דמות אחרת בעלת סמכות - מאשר אדם חסר בית כפי שאנחנו נוטים לדמיין.
אז תהיו עירניים ומודעים תמיד לסביבה שלכם, גם למסרים מאוד עדינים ומינוריים שהילד עלול לקבל, ואפילו מאדם קרוב שאתם לא מסוגלים להעלות בדעתכם שיש מצב שהוא פדופיל. ויש.
השפעות פגיעה מינית על ילדים מגובה מחקרית
מחקר בשם:
"The Impact of Child Sexual Abuse on Health: A Systematic Review of Reviews" (2016)
שפורסם בכתב העת Clinical Psychology Review, בחן את ההשפעות ארוכות הטווח של התעללות מינית בילדים על הבריאות הפיזית והנפשית.
המחקר מצא כי התעללות מינית בילדים קשורה לסיכון מוגבר למגוון בעיות בריאות, כולל דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, התמכרות לסמים, בעיות שינה והתנהגות אובדנית.
המחקר מדגיש את החשיבות של מניעה וטיפול בהתעללות מינית בילדים כדי להפחית את ההשפעות השליליות על הבריאות לאורך החיים.
מחקר זה, יחד עם מחקרים רבים אחרים, מדגיש את ההשלכות החמורות של פדופיליה על ילדים ואת החשיבות הקריטית של נקיטת צעדים להגנה עליהם. הגנה זו כוללת חינוך, חקיקה, אכיפה וטיפול בתוקפים ובקורבנות.
חשוב לזכור:
פדופיליה היא הפרעה נפשית חמורה שגורמת נזק בלתי הפיך בקרב ילדים, מתבגרים ונוער. כבר קרו מקרים בארץ ולצערנו ככל הנראה ימשיכו לקרות, אלו לא דברים שקורים רק בחו"ל.
ילדים אינם יכולים לתת הסכמה לפעילות מינית עם מבוגר, זו תמיד תחשב אי-הסכמה ולא משנה מה יגיד הפדופיל.
יש לדווח על כל חשד להתעללות מינית בילדים לרשויות ולפעול בהקדם כדי למנוע את הנזק.
מציאות כואבת
לצערנו הרב, אנחנו חיים בתקופה שבה פגיעה מינית בילדים הופכת ליותר ויותר נפוצה. זה לא משהו שקורה רק בסרטים או בחדשות, זה קורה גם כאן, קרוב אלינו. כמנגנון שנועד להרגיע את עצמנו, אנחנו תמיד חושבים: "מה פתאום! מה הסיכוי שזה יקרה לי?"
אבל העניין הוא שכן - יש מצב שזה יקרה גם לך ולילד שלך, בטח ובטח כשאנחנו משתמשים במנגנון ההגנה הזה שדואג להשאיר אותנו שאננים ומונע מאיתנו לעמוד על המשמר.
תזכרו שפדופילים יכולים לא רק להיות כל אחד - אלא גם בכל מקום: במגרש, במסך ואפילו פיזית בחדר של הילד שלכם אם מדובר בשכן או בקרוב משפחה.
וילדים, עם התמימות והסקרנות הטבעית שלהם, לא תמיד מודעים לסכנה. ברגע האמת הם לא בהכרח ידעו להגן על עצמם ועשויים, מתוך לחץ ופחד, לאפשר לפדופיל לעשות בהם כרצונו.
אז כדי לעזור לכם לשמור על הילדים שלכם - ומי שקצת עוקבים אחריי יודעים שאני ממש לא מאמין בפלסטרים אלא במניעת הנזק מלכתחילה -
כתבתי לכם בבלוג-פוסט של היום 5 דרכים עיקריות להגנה על הילדים שלכם מפני פדופילים:
היו מעורבים בחייהם של הילדים.
זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה הצעד הראשון והחשוב ביותר! דעו עם מי הם מבלים, מי המבוגרים שהם פוגשים באופן קבוע ומה הם עושים אצל חברים. עודדו אותם לשתף אתכם בחוויותיהם ושאלו שאלות פתוחות שיעודדו אותם לדבר, ותמיד היו קשובים לרגשות שלהם ולתחושות הבטן שלהם.
לעולם אל תפסלו רגש של ילד, בטח לא פה. עזבו שבאופן כללי זה נוראי לקחת את הלגיטימציה לקושי, לתסכול או לכאב מילד במקום לתת לו תמיכה וחיזוק,
אבל כשאנחנו מדברים על הבטיחות של הילדים שלנו - על אחת כמה וכמה אסור להקל בזה ראש וצריכים תמיד להיות קשובים לפני שאנחנו ממהרים לדבר ולענות,
כי רק כך נוכל להיות מספיק חדים לזהות את הסאב-טקסט (תת-מסר / מסר חבוי) שיש מאחורי הדברים של הילד.
מי יודע? אולי מאחורי "הוא מציק לי" שזה טקסט מאוד מודע וברור, מסתתר סאב-טקסט שאומר: "הוא מבקש ממני תמונה שאני ערום ואני לא יודע איך לספר לך את זה כל כך".
טיפ מעשי: הקדישו זמן איכות לשיחות אישיות עם כל ילד, ללא הסחות דעת. זה יאפשר לכם ליצור מרחב בטוח בו הם ירגישו בנוח לשתף אתכם בכל דבר שמטריד אותם - והאמון הזה ביניכם לבינם הולך איתם דרך ארוכה הלאה.
הקדישו זמן להיות חלק מחייהם.
ילדים שמרגישים לבד או מוזנחים הם מטרה קלה לפדופילים. לכן, חשוב להיות נוכחים בחייהם גם ברמת העשייה. אני כל הזמן מעביר בתכנים שלי את החשיבות של זמן האיכות בין ההורה לילד.
כאשר משלבים שיח בתוך עשייה, אתם מקבלים את השילוב המושלם של ילד שמרגיש מועצם בזכותכם ומבסס מערכת יחסים עמוקה יותר אתכם.
זמן איכות יכול להיות שעה כיפית מעצימה של שניכם יחד - כפי שאני מלמד בקורס הדיגיטלי המוזל שלי "מתבגר על הקשיים" - וזה גם יכול להיות עשייה מקיפה שיש לכם הזדמנות לקחת:
ללוות בטיול השנתי בבית הספר כדי לוודא שאף בעל/ת מקצוע לא שולחים מסרים לא ראויים.
להסיע אותם לחוגים ולצפות כמה דקות מהצד כדי לראות את הדינמיקה בין המדריך לילדים.
להיות נוכחים יותר (ברמת המודעות) באירועים חברתיים אצלכם בבית כשיש שכנים / חברים.
אני לא אומר שאתם צריכים לחיות כל רגע מחייכם בחרדה, ממש לא. בסך הכול תזכרו שפגיעה / הטרדה מינית יכולות לקרות לכל אחד, אז פשוט להיות עירניים ועם היד על הדופק.
כשאתם מודעים לסביבה ובוחנים את הסיטואציות שהילד נוכח בהן, ולא נמצאים עם הגב אל הילד שלכם 80% מהזמן, אם יש פדופיל פוטנציאלי כלשהו בסביבה זה בהחלט ירתיע אותו.
טיפ מעשי: השתתפו בפעילויות שהילדים שלכם אוהבים, גם אם זה אומר לצאת מאזור הנוחות שלכם. זה יראה להם שאתם מתעניינים במה שחשוב להם ומוכנים להשקיע זמן ומאמץ כדי להיות חלק מחייהם.
פגיעה מינית יכולה לקרות בכל מקום ובכל זמן. כפי שאמרנו, בעולם המהיר והדיגיטלי של היום, פדופיליה יכולה להתרחש הן בחוץ הן במסך. אל תתנו לשאננות להשתלט עליכם, תהיו מודעים לאנשים שיש להם מערכת יחסים פעילה עם הילד שלכם, בטח אם הם נפגשים איתם בהיעדר הנוכחות שלכם.
מדובר בעיקר על מורים ומורות, בעלי ובעלות מקצוע, ושכנים או חברי משפחה שמעבירים זמן עם הילד כמו למשל לאסוף אותו מהמסגרת. בכלל - שימו לב לאלה שנראים בעלי עניין יוצא דופן בילדים. יכול להיות שהוא בעל המקצוע הכי מעצים בעולם שפשוט אוהב את העבודה שלו (כמוני), אבל יכול גם להיות שזה אדם שמגלה עניין קצת יותר מדי פיזי בילד שלכם ("בוא תטפס עליי" / מושיב את הילד על היריכיים / מחבק יותר מדי וכדומה)
עודדו את ילדיכם להיות ערניים לסביבתם ולדווח לכם על כל דבר שנראה להם חשוד או לא תקין. גם אם זה "סתם הרגשה", אל תזלזלו בה.
טיפ מעשי: למדו את ילדיכם לזהות מצבים פוטנציאליים לסכנה, כמו להיות לבד עם מבוגר זר או להרגיש לא בנוח בסיטואציה מסוימת. עודדו אותם לסמוך על האינסטינקטים שלהם ולפעול בהתאם.
ודאו שילדיכם יודעים את השמות הנכונים של איברי גופם. פדופילים לעיתים קרובות משתמשים בשמות חמודים או מטעים לאיברי המין, כדי לבלבל את הילדים ולהוריד את ההגנות שלהם. למדו את ילדיכם את השמות הנכונים והסבירו להם את החשיבות של הגבולות האישיים שלהם. אין שום דבר מביך בלומר "בולבול" או "פות", דברו עם הילדים שלכם ברגע שהם מתחילים לחקור ולשאול על האיברים הללו.
ולגבי השיחה על הסכנה מפגיעה מינית - פה אל תחכו, ברגע שהם מגיעים לגיל שנראה הולם בעיניכם לשוחח על זה, קחו יוזמה ותפתחו את השיחה על זה בעצמכם! (והיום זה מוקדם מתמיד כי הם נכנסים למסך בגיל צעיר מאוד)
והכי חשוב - למדו אותם שהם תמיד יכולים לסרב למגע שהם לא רוצים, גם אם זה ממישהו שהם מכירים ואוהבים.
זה מתחיל מהקטע הזה של "מה זה, אתה לא נותן חיבוק לדוד?!" ומהר מאוד הילד לומד שהוא חייב לחלוק את הגוף שלו ולאפשר מגע גם אם זה לא נעים לו.
אצלי בחונכות (תהליך ההעצמה שלי) אני מכיר את הילדים שאני עובד איתם ויודע לכבד את המרחב האישי שלהם.
יש ילדים שאוהבים כיפים, יש ילדים שאוהבים חיבוקים, יש ילדים שאוהבים שאני מניף אותם באוויר ויש ילדים שלא אוהבים בכלל מגע מכל סוג שהוא.
אז תזכרו שלא סתם קיים הביטוי "הגוף שלי ברשותי" - הוא של הילד שלכם ולא של אף אחד אחר, וזכותו של הילד לחלוק אותו אך ורק עם מי שירצה (גם אם זה כן עם בעל המקצוע שהוא מאוד אוהב ולא עם דוד שלו שיתכן ועדיין לא בנה איתו מספיק אמון).
וכמובן, הילד שלכם לעולם לא אמור לחלוק מגע עם אדם זר, לא משנה מי הוא ואיך הוא נראה.
טיפ מעשי: השתמשו בספרים, משחקים או סרטונים חינוכיים כדי ללמד את ילדיכם על גופם ועל גבולות אישיים בצורה מהנה ומתאימה לגיל.
הקשיבו לאינטואיציה שלכם - ולמדו את ילדיכם להקשיב לשלהם.
אינטואיציה היא מערכת הגנה טבעית וחזקה. עודדו את ילדיכם לסמוך על התחושות שלהם. אם הם מרגישים לא בנוח, שיצאו מהמצב. אם הם לא בטוחים לגבי משהו, שלא יעשו את זה.
אם הם לא רוצים ללכת עם מישהו מסוים, תכבדו את הרצונות ואת המרחב שלהם ולעולם אל תכפו עליהם. תפסיקו לדאוג לגבי נימוס וחשבו קודם כל על הבטיחות ועל הנינוחות של הילד!
כאשר מדובר באנשים שהם בין כה וכה חלק אינטגרלי מחייו של הילד שלכם, כמו בעל מקצוע / בן משפחה / חבר משפחה או שכן טוב, תנו לו את הזמן לבנות אמון איתו ולהרגיש בנוח להיות בקרבתו.
הרי תחשבו מה המסר שאנחנו רוצים להנחיל לילד להמשך החיים הבוגרים שלו.
האם אנחנו רוצים לגדל את הילד להיות אדם נאיבי שנותן אמון באנשים ברגע, שכל מערכות ההגנה שלו מנוטרלות, שהדימוי העצמי שלו תלוי בקרבה (או גרוע מכך - במגע) של אחרים?
או שאולי אנחנו רוצים ילד שיגדל לכדי אדם שמודע למערכות היחסים שהוא יוצר עם אחרים, בורר את האנשים שסביבו ובוחר לקרב את אלו שמעצימים אותו בעוד שהוא מרחיק את אלו שמחלישים אותו?
אנחנו רוצים ללא ספק לגדל את הילד להיות אדם שיודע לעמוד על שלו, לשמור על המרחב האישי שלו, להציב גבול כאשר לא נעים לו, ושהדימוי העצמי שלו תלוי אך ורק בו ובמי שהוא.
טיפ מעשי: עודדו את ילדיכם לדבר אתכם בפתיחות על כל דבר שמטריד אותם, גם אם זה נראה להם קטן או לא חשוב. הקשיבו להם בסבלנות ובאמפתיה, ותנו להם להרגיש שהם יכולים לסמוך עליכם.
ולסיום, הנה עוד כמה טיפים קטנים נוספים שאני רוצה שתקחו אתכם הלאה:
דברו עם ילדיכם בגובה העיניים על הנושא.
השתמשו תמיד בשפה שהם מבינים ויכולים להתחבר אליה.
לעולם אל תדברו אליהם מגבוה, והסבירו להם בצורה נעימה, מכבדת ומלאת אכפתיות ורגישות את הסכנות המיניות הטמונות הן במסך הן מחוצה לו.
השתמשו בשפה מותאמת ושימו לב להעצים ולא להפחיד.
כמובן זכרו להשתמש במילים ומונחים מותאמים גיל, כדי שהילד יוכל להבין וכדי שאתם בטעות לא תהיו גרפיים מדי.
ודבר נוסף, שימו לב שאתם לא מפחידים או מלחיצים אותם, אלא מעצימים אותם, מעשירים אותם בידע חשוב ומעניקים להם כלים פרקטיים להתמודדות.
עודדו אותם לספר לכם הכל.
תנו להם להבין שאתם תמיד שם בשבילם, לא משנה מה קרה.
גם אם הם עשו טעות או הפרו כלל, וגם כשיש השלכות למעשים ואתם מחנכים אותם - הדגישו שאתם תמיד אוהבים אותם ללא תנאי, שאתם עושים הכול מתוך אכפתיות להם ולהצלחה שלהם, ושאתם שם כדי לעזור.
ברגע שהילד יסמוך עליכם מספיק וידע שאתם פה גם כדי לחנך וגם כדי להקשיב, הוא יראה בכם דמות סמכות שיש בה גם יציבות וגם רגישות, והוא יוכל הרבה יותר בקלות לשתף אתכם בחוויות שהוא עובר ובסכנות שהוא עשוי להיקלע אליהן.
היו ערניים לשינויים בהתנהגות.
אם אתם מבחינים בשינויים פתאומיים בהתנהגות של ילדיכם, כמו חרדה, דיכאון או הימנעות מפעילויות שהם נהנו מהן בעבר, זה יכול להוות סימן לבעיה.
אל תתעלמו מהסימנים האלה, פנו לילד בשיחה רגועה ואמפטית - בזמן נינוח כששניכם זמינים רגשית לשתף ולהכיל - ונסו להבין מה עובר עליו ולהקשיב למה שהוא חווה.
אל תפחדו לפנות לעזרה מקצועית.
אם אתם חושדים שילדכם עבר התעללות מינית כלשהי, או אם אתם פשוט זקוקים לתמיכה והכוונה, פנו מיד למשטרה או לגורמי רווחה וטיפול.
כמובן לפנות רק לבעלי המקצוע בעלי הכלים המתאימים לכך, יש אנשי מקצוע שמוסמכים לטפל בנושאים האלה ומתמחים בהם, ויכולים לספק לכם את כל העזרה שאתם צריכים.
מעוניינים לשמוע על השירותים שלי להעצמת ילדים בגילאי 8 עד 13?
כנסו לעמוד הראשי באתר ומשם נווטו בתפריט לאן שתרצו 😊
ความคิดเห็น