חיפוש
  • דניאל שחר

העצמת תלמידים בפורים - חג האנרגיות

עודכן ב: 7 אוק 2019

חג פורים הגיע כמו בכל שנה, וזהו מבחינתי חג האנרגיות, כי בו אפשר לבטא את הפורקן הגדול ביותר ולהשתחרר בחופשיות שאין שניה לה בכל ימות השנה. זהו החג שבו אנחנו משנים לא רק את המראה שלנו, אלא גם את האופי שלנו. אנחנו נכנסים לדמות כלשהי, ויחד עם הסוסים ובמסגרת הרכיבה אנחנו מסוגלים לנסות כיוונים חדשים, כאלו שלא הכרנו לפני כן.


אז מה היה לנו השבוע?


בהדרכתי ישנה מסורת שנתית קבועה לפורים - שבוע "ונהפוך הוא". במהלך השבוע הזה, ניתנת לתלמידים הזדמנות אחת בלבד במהלך השנה כולה, שבה הם מורשים להחליף איתי תפקידים - ולהיכנס לנעליו של המדריך, אצל רובם בפעם הראשונה בחייהם.

שיעור "ונהפוך הוא" אינו חובה, אך עליי לציין כי כמעט כל התלמידים מתלהבים מן האפשרות הזו ומנצלים את השיעור מבלי לחשוב פעמיים. מיעוט עדיין בוחרים לרכוב בעצמם - למרות כי הוסבר להם שההזדמנות המיוחדת לא תחזור על עצמה עד פורים הבא - וזה בסדר, כי בסופו של דבר, מה שהם בוחרים הוא מה שהם נהנים ממנו יותר. ומה שהם נהנים ממנו יותר, הרי שהוא מאפשר לי השפעה טיפולית חזקה יותר מאחר וישנה מוטיבציה לשיתוף פעולה.


מהם למעשה האפקטים הטיפוליים בשיעור הזה?


כאשר הילדים נכנסים לנעליו של המדריך, עליהם ליצור דמות סמכותית, איתנה ומנהיגה. לפי התנהגותו של הילד כמדריך, אני יכול למעשה לראות השתקפות של עצמי מבחוץ. כלומר, הילד מתנהג כמו המדריך שהוא מכיר. אם הילד לא אסרטיבי מספיק, זו איזושהי ביקורת עצמית שעליי לקחת לעצמי. אם הילד נעשה שתלטן מדי - ייתכן וגם זו ביקורת עצמית שעליי לבדוק. איך שלא יהיה, הרעיון הבסיסי נשמר - הילד מנסה לחקות אחרי הדוגמה שהוא רואה מהמבוגר ממנו, ולבצע את תפקידו בצורה הטובה והקרובה ביותר כפי שמבצע אותו מבוגר בעצמו.

ואולם, לא תמיד זאת ביקורת עצמית. לפעמים הילד מביא יחד איתו לתוך תפקיד המדריך את חוסר הבטחון או הביישנות שלו, או הקשיים להוביל ולהנחות סיטואציה חברתית. חשוב לזכור, כשהילד מתנהג כמו המדריך ולא כמו עצמו, הוא חושף את הנקודות החלשות שבו תוך שמנסה להציג את החוזקות שאינן באמת שלו. מה זאת אומרת? זאת אומרת שברגע שהילד צריך לשחק תפקיד אחר, הוא מנסה לשנות את האופי שלו. וברגע שהוא מנסה להיות מישהו אחר הוא מחליש את ההגנות של מי שהוא באמת, ואז מאוד קל לנו כמדריכים לראות את הנקודות החלשות שאנו מנסים להעלות על-פני השטח בתהליך הרכיבה הטיפולית. התוצאה של השיעור הזה, הלכה למעשה, היא שאנו יכולים להעצים את הילד מנקודת מבט שונה. לראשונה הוא אינו תלמיד אלא מדריך, וזו ההזדמנות שלנו להראות לו שאנרגיה, הנהגה ויצירה הן תכונות חשובות לאין ערוך למהותו של המדריך. והרי מהו המדריך אם לא אדם שנועד ללוות את בני חסותו להצלחה?


כמו כן, זו הזדמנות יקרה מפז להסביר לילד ולהדגיש שגם לנו, המדריכים, לא הכול קל לבצע. גם התלמיד וגם המדריך צריכים להתאמץ כדי להצליח או לנצח. הילדים לא פעם ולא פעמיים נוטים לחשוב שבשל היותנו מדריכים, הכול מאוד פשוט, מתרחש בהינף יד וכהרף עין. אבל ההפך הוא הנכון. אנחנו כמדריכים לפעמים נוטים לאתגר את הילדים בדרכים שאנו מכירים כמאתגרות אותנו. יש לנו את האפשרות המדהימה להוכיח לילדים שהפגיעות והחולשה קיימות בכולם, ושאין שום דבר מביך או רע בלחשוף קשיים. להפך, רק ברגע שהקשיים נחשפים, ניתן לזהות אותם ולעבוד עליהם באופן האותנטי ביותר ולהביא לתוצאות הטובות ביותר.

הילד מקבל כמדריך העצמה כל כך גדולה, שהוא יכול לשנות את פניו מקצה לקצה. אחד התלמידים שלי (שמו ישאר אנונימי למען חסיון רפואי), מאוד חסר בטחון כאשר הוא רוכב על הסוס. הוא ממש מתכווץ ומדבר אל הסוס בתחינה, כאילו מבקש ממנו בעברית שיקל עליו עכשיו ויוביל את השיעור לכיוון טוב. ופתאום, כאשר הילד קיבל את יכולת ההדרכה, הוא פרח בצורה מדהימה והנהיג כפי שמעולם לא ראיתי.

כשאנחנו מאפשרים לילדים להיות טובים יותר, ומעניקים להם סביבה ויכולות שמאפשרות להם להתפתח - הם מתפתחים בהחלט, מרצון עצמם. הם לוקחים את ארגז הכלים של ההדרכה ומנצלים אותו לטובתם, מייעלים אותו כדי להפוך להיות גרסה טובה יותר של עצמם.

התפקיד שלנו, כמדריכים, הוא לאפשר מלכתחילה תנאים שכאלה ולדאוג לתת חיזוקים חיוביים מידיים על המאמץ, על המחשבה, על התכנון והיצירה, על ההצלחות ועל יכולת המנהיגות שהם מגלים וחושפים. אנו בעצם מעצימים את החוזקות שאינן באמת של הילדים, כדי להפוך אותן בסופו של דבר לשלהם. הילד לוקח את החוזקות של התפקיד שהוא רק "שיחק", ויוצר אותן כתבנית התנהגות אמיתית שלו.


לסיכום, שיעור "ונהפוך הוא" של פורים - חג האנרגיות האהוב עליי ביותר - הוא הזדמנות חסרת מחיר, שנועדה להפוך את התלמיד למנהיג על-ידי הקניית יכולות הדרכה שנוצרות עקב חיקוי הילד אותנו כדוגמה למופת. ההדרכה מעלה את האנרגיה, הפתיחות הרגשית, הבטחון והדימוי העצמיים, המחשבה והתכנון, היוזמה והיצרתיות וכמובן את אופי המנהיג שאנו מנסים לבנות אצלם דרך הסוסים ומסגרת הרכיבה הטיפולית. ומה תפקידם של הסוסים בשיעור "ונהפוך הוא"? ובכן, הרי שבלי הסוסים מלכתחילה לא הייתה הדרכת רכיבה, ומבלי הדרכת הרכיבה לא היינו מגיעים לתוצאות הללו דרך השיעור המיוחד הזה. אז... כמובן שתודה לסוסים המדהימים, שמאפשרים לנו להיות כאלו בעלי השפעה כלפי הילדים.

חג פורים שמח ומאושר!



2 צפיות0 תגובות