איך תחרות בריאה בין אחים יכולה לחזק קשר ודינאמיקה

השבוע הגעתי לחניך שלי, וכחלק מהמטרות שהוצבו החלטתי לעבוד איתו יחד עם אחיו על חיזוק הקשר והדינאמיקה ביניהם. קשר ודינאמיקה בריאים כוללים בין השאר: דיבור בכבוד אחד לשני, היכולת לפרגן ולעודד כשהאחר מצליח, כמו גם היכולת לחזק ולהרים כשהאחר לא מצליח. אבל המכשול הגדול ביותר היה עודו לפנינו: תחרות בריאה שתגרום לכל אחד מן האחים להביא את ה-A Game שלו על-מנת לתת מוטיבציה לאחר להעלות גם הוא את רמתו. אצל אחים רבים, מה שקורה זה שכאשר אחד מצליח יותר מן האחר בתחום מסוים, מתעוררת קנאה שהיא לגיטימית, אך התוצאה שלה היא גורמת אינה בריאה – תחרות שמטרתה להוריד את האחר כדי שהאחד ירגיש טוב יותר עם עצמו.

עכשיו מגיע הקטע שאני הכי אוהב, לשתף אתכם את האתגר החדש שהכנתי! אז מה שעשיתי לתותחים, היה אתגר כושר המבוסס על שיווי משקל, שבו הם מתבקשים לייצב מוט על כף היד כמה שיותר זמן נגד הטיימר. נשמע יחסית פשוט, נכון? אז זהו, שלא כל-כך, כי בהדרגה הוספתי להם עוד ועוד קונוסים על חודו של המוט. בכל שלב הקונוס החדש שנוסף סימל עוד נקודה לקבוצה, אבל מנגד גם 10 שניות נוספות של "קנס כושר" למי מהם שיחזיק את המוט הכי פחות זמן. אגב, השימוש במילה קנס במכוון, תגרום לאחים להתאמץ יותר לצלוח את המשימה על-מנת שלא לקבל קנס, כמו כן תורם לסיכויים שלנו להעלות את התסכול על-פני השטח.

"אבל רגע, דניאל," אתם בטח שואלים, "איך אתה יוצר תחרות בריאה אם אתה גורם לאחד מהם להפסיד לאחר?" הו, טוב ששאלתם! יש מצרך פשוט אבל עובד נפלא, כזה שאם מוסיפים אותו לעבודה קבוצתית הוא הופך את התחרות לבריאה הרבה יותר. למצרך הזה קוראים: "אחריות". כן-כן! ברגע שאח מסוים קיבל את התוצאה הנמוכה ביותר מול הטיימר ונאלץ לבצע "קנס כושר", זה שכן הצליח נותן למי שלא הצליח זכות בחירה ומאציל אותו באחריות: "האם תבחר אירובי (סיבולת) או אנאירובי (כוח)?" במילים אחרות, התאפשר לזה שהפסיד לבחור את המקום הנוח שלו, זה שגורם לו לחוש מוצלח יותר, ושם הוא מקבל יכולת גבוהה יותר לתרום נקודה לקבוצה. הרי אם אני טוב במשהו מסוים = סיכוי גבוה יותר שאצליח = אשיג נקודה לקבוצה שלי.

יצר התחרותיות שלו הופך למעשה לבריא יותר, עקב 2 סיבות עיקריות:

1. הנקודה שהושגה היא בזכותי כמי שקיבל את הקנס! משמע הצלחתי להתגבר על מכשול ("גמול כושר" הוא לא מכשול, "קנס כושר" הוא כן.) התוצאה: אני מרגיש משמעותי יותר לקבוצה בתרגיל הזה, לכן הבטחון העצמי שלי בשיווי משקל גדל ובעקבותיו מתחזק הדימוי העצמי הכולל שלי.

2. הצעת הבחירה (אירובי או לא) ניתנה לי על-ידי אחי, שהצליח לעבור את השלב הזה טוב יותר ממני. התוצאה: זה שהוא הצליח טוב ממני לא בא לרעתי אלא לטובתי כי הודות לו הראיתי שאני מסוגל. במילים אחרות, האח השני יהיה עמיד אפילו יותר להבא כשהאח הראשון ינצח או יוביל עליו, כי הוא מבין שלהתערבות של אחיו יש השפעה חיובית ולא שלילית (הוא גורם לי להראות שאני טוב בזה).

השילוב הזה של משמעות ומסוגלות – כאשר הילד מרגיש שצריכים את הנוכחות שלו ויודע שסומכים על היכולת שלו – יוצר תחושה מנצחת של הצלחה שמטמיעה בנו הבנה כי תחרות היא גורם מקדם ולא מעכב. ונחשו מה? כן, זו בדיוק המומחיות שלי. בגישת החונכות שלי "לב למען הצלחה", מטרת-העל היא ללמד את החניכים דרך פעילויות חווייתיות ומהנות כאלו שהקושי הוא לא מונע הצלחה אלא כזה המניע אותה קדימה!

מעוניינים לממש את מלוא הפוטנציאל של הילדים שלכם? צרו איתי קשר כבר היום! 054-5420148 www.DanielShahar.com