המסכים אינם דבר רע כשיודעים לייעל אותם
עודכן: 28 בספט׳ 2021
בתמונה של הפוסט הזה אתם רואים אותי, לאחר שחניך שלי עיצב אותי באתר משחקים במחשב. יצא לא רע, האמת, וכיף לראות שהדמיון הפורה מאוד שלו מכה שנית. כן-כן, זה אותו חניך ששיתפתי אתכם באחד מהפוסטים הקודמים, שיצאנו להרפתקאות כלוחמי הצדק לנצח את הרמאים והרשעים.
החניך ואני בדיוק עובדים על איזון בין המסך למחוצה לו, מטרה נחשקת שהורים רבים רוצים בה.
למה היא כל כך נחשקת, אתם שואלים? כי המסך נתפש בעיניהם כדבר רע. אני יכול להבין את נקודת המבט שלהם, אחרי הכול, כשהיו קטנים הטכנולוגיה לא הייתה בשיאה, המחשב שימש למטרות בסיסיות ביותר ולא היה מפותח מספיק בשביל משחקי וידאו – בטח לא ברמה של היום. אבל עם כמה שיש צדק בדברם, ישנה גם טעות.
אני תמיד מסביר להורים שהמחשב היום נחשב תחביב ותחום עניין לכל דבר, אפילו למקצוע, כשילדים רבים חולמים להיות סטרימרים, גיימרים ידועים או פרפורמרים שיפרצו דרך הפלטפורמה.
אז כמו שפעם ועד היום ישנם כדורגל, כדורסל, ריקוד, אומנות? נוסף גם "מחשב" על כל ענפיו. זה אך טבעי עם הדרך שבה העולם הופך לדיגיטלי יותר מיום ליום. ופה טמונה הסכנה – ההתמכרות לחיי הדיגיטל.
כי עם כל הכבוד להתפתחות המרהיבה של הטכנולוגיה, אל לנו לשכוח שלפני ומעל הכול, אנחנו בני-אדם. אנחנו אנשים של אנשים, של חברה ותרבות, של מערכות יחסים עמוקות וחיים משותפים על אותו הכדור.
ולכן כשאני חונך את הילדים, אני לא מחפש לנתק אותם מהמסך לחלוטין, אלא להשתמש במסך לטובתנו.
אלו הצעדים שעשיתי עם החניך שלי כדי ללמוד לאזן בין המסך למחוצה לו, תוך שאני דואג לספק לו זמן מסך:
1. דבר ראשון – לדבר. ילדים לא תמיד מבינים פרשנויות של כעסים ועונשים למיניהם. אני מאמין שחובה להתחיל בלהסביר למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, מה ההיגיון העומד מאחורי זה, ולהבהיר שהכול נעשה נטו מתוך דאגה לילד – כי אנחנו אוהבים אותו ואכפת לנו מהבריאות שלו.
2. לאפשר פורקן. גישת "לב למען הצלחה" מאמינה שלא ניתן לבקש משהו מבלי לתת משהו. זה חלק מתוך "עקרון ההעדרות" שאני מאמין בו, שדורש שנקריב על-מנת שנקבל חזרה. לכן, עם כמה שזה נשמע סותר, אני לא רק מאפשר אלא מבקש מהילד זמן מסך, רגע לפני שאני מציע לו חלופה הוגנת.
3. לגוון. "אם כבר אנחנו במחשב, למה שלא תראה לי דברים נוספים? אני מאוד אוהב אסטרטגיה." אמרתי לחניך שלי. ותוך רגעים ספורים הגענו לשחק משחקי אסטרטגיה במחשב, מה שיצר לנו הזדמנות לדבר גם על משחקי אסטרטגיה מחוץ למסך. למעשה, דאגתי למצוא תחום משותף עם החניך ולגשר את זה אל מחוץ למסך בדרך עקיפה, קלילה ומהנה.
4. ליצור מחדש. רגע לפני שעזבנו את המסך, "אני רוצה להראות לך משהו אחרון" אמר החניך, ועניתי לו שאין בעיה אבל באמת אחרון כי אני מתלהב כבר לשחק איתו במשחק הקופסה של האסטרטגיה.
הוא נכנס למשחקון אחרון באתר, ששם החליט לעצב אותי. למה דווקא אותי? כי הוא נהנה איתי, ממש שם באותו רגע רק הוא ואני קיימים, והרצון שלו לתעד אותי בתמונה מראה לי את רגשותיו כלפיי. יתרה מכך, יצרנו את הנסיבות מחדש כך שהמחשב כבר לא מנהל אותו, אלא הוא את המחשב. הוא מודע ויודע שזו יצירה אחרונה רגע לפני שעוזבים את המסך, והוא עושה זאת מרצונו.
5. האמת הייחודית של הילד. סמכתי עליו שידע לעצור בזמן, ולא טעיתי. לאחר שעיצב את דמותי – הוא בעצמו לחץ X על חלון הדפדפן ועזב את המחשב, כמובן עם חיזוק חיובי והוקרה מילולית מצידי על מתן האמון בו.
אני מדבר עם הורים רבים שלצערי לא מיישמים את העקרון הכה חשוב הזה. תנו לילד שלכם קצת קרדיט, שימו בו את אמונכם. יאכזב? למדו אותו לשאת באחריות והשלכות, לא בצורה של עונש אלא בצורה חינוכית ומלמדת, שאם הילד אכזב ולא עמד במילה שלו על אף שסמכתם עליו, אתם לא יכולים לקיים את הצד שלכם בהסכם ולאפשר זמן מסך עודף להבא. בסוף, הם ילמדו ויישמו.
אני מאחל לנו שעם חג הסוכות ובניית הסוכה, נבנה גם אמון טוב יותר בילדים ובתלמידים שלנו, נלמד אותם את ההבדל בין העיקר לתפל, בין היכולת לנהל את עצמם לבין להיות מנוהלים על-ידי משהו, ולהפוך אותם למנהיגים שיודעים לנהל זמנים ולבנות סדר עדיפויות נכון – בדיוק כפי שאנו בונים סוכה איתנה, חזקה ומוצלחת.
רוצים שהילדים שלכם יממשו את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם – אישית, רגשית וחברתית? דברו איתי!
מאחל לכם חג שמח מעומק הלב,
דניאל שחר - הדרכה. הרצאה. השראה ❤⚡
054-5420148
