top of page

כיצד ללמד ילדים להציב גבולות אישיים דרך אסרטיביות

תמונת הסופר/ת: דניאל שחרדניאל שחר

ילד צועד בביטחון לצד הורה תומך בפארק, כאשר שניהם מחייכים במהלך שיחה חיובית. הרקע כולל טבע שליו עם שביל עצים ושמיים בהירים, המדגישים צמיחה אישית והדרכה חיובית.

היכולת להציב גבולות היא מיומנות הכרחית לכל ילד, והיא משפיעה על תחושת הביטחון העצמי, מערכות היחסים וההתמודדות עם לחצים חברתיים.

כיצד ניתן ללמד ילדים להגן על עצמם ולבטא את רצונותיהם מבלי להיות תוקפניים או לוותר על עצמם?

במאמר זה נעמיק בכלים מעשיים לחיזוק האסרטיביות של ילדים ונבין כיצד לעזור להם להציב גבולות בריאים תוך שמירה על יחסים חיוביים עם סביבתם.


 

ילדים פוגשים אתגרים חברתיים מדי יום – בין אם זה ילד אחר שלוקח מהם משחק, חברים שמפעילים עליהם לחץ או מבוגר שמבקש מהם משהו שאינם מרגישים בנוח איתו.


היכולת להציב גבולות אישיים חיונית לבריאות הרגשית שלהם, והיא נלמדת כבר מגיל צעיר.

לצד זאת, ילדים רבים מתקשים לומר "לא" מתוך פחד שיתפסו כלא נחמדים או מתוך רצון להשתלב.


כהורים וכמחנכים, אנחנו יכולים לעזור להם ללמוד כיצד להגן על עצמם באופן מכבד אך נחוש.

המאמר הזה יספק כלים פרקטיים שיעזרו לילדים שלכם להציב גבולות בצורה אסרטיבית, כך שיוכלו לחיות את חייהם מתוך תחושת ביטחון ושליטה במצבים חברתיים שונים.


מהי אסרטיביות, ולמה היא חשובה


אסרטיביות היא היכולת להביע רגשות, דעות וצרכים בצורה ברורה וישירה, תוך שמירה על כבוד עצמי וכבוד לזולת.

היא שונה מפאסיביות (ויתור על הצרכים האישיים) ומתוקפנות (כפיית הרצונות על אחרים).


מחקרים מראים כי ילדים שמפתחים אסרטיביות מגיל צעיר:

  1. נוטים לחוות פחות הצקות בבית הספר.

  2. מפתחים תחושת ערך עצמי גבוהה יותר.

  3. מצליחים יותר ביצירת קשרים חברתיים בריאים.

אסרטיביות מאפשרת לילדים לומר "לא" מבלי לחוש אשמה, להימנע ממצבים לא נעימים ולבנות מערכות יחסים המבוססות על כבוד הדדי.


כיצד ללמד ילדים להציב גבולות אישיים דרך אסרטיביות


  1. ללמד את הילד להכיר בערך של עצמו ילדים יתקשו להציב גבולות אם הם לא יאמינו שהצרכים שלהם חשובים. לכן, הצעד הראשון הוא ללמד אותם שהם ראויים לכבוד וליחס הוגן.

    כהורים, נוכל לעזור בכך על ידי מתן חיזוקים חיוביים: "הדעה שלך חשובה", "מותר לך לא להסכים", "הרגשות שלך לגיטימיים". כאשר ילד גדל בסביבה שמעריכה את דעתו, הוא ילמד להעריך את עצמו ולא לחשוש להגן על הגבולות האישיים שלו.

    הורה וילד יושבים יחד ליד שולחן המטבח, כאשר ההורה מחזק את הילד ומעודד אותו להבין את ערכו האישי, בסביבה ביתית חמה.

  2. עידוד שימוש בשפה אסרטיבית כאשר ילדים לומדים כיצד לדבר על רגשותיהם ועל הגבולות שלהם בצורה ברורה, הם מרגישים בטוחים יותר. למדו אותם להשתמש במשפטים כמו:

    • "אני לא מרגיש בנוח עם זה."

    • "בבקשה אל תעשה את זה, זה מפריע לי."

    • "אני מעדיף לא לשחק בזה עכשיו."

    מומלץ לתרגל איתם את השפה הזו בבית, כך שבמצבים חברתיים אמיתיים הם יוכלו להשתמש בה בקלות.

    ילד מתרגל תקשורת אסרטיבית עם חבר בפארק, מדבר בקול ברור ורגוע, תוך יצירת אינטראקציה חיובית.

  3. שפת גוף שמשדרת ביטחון אסרטיביות אינה רק מילים – היא גם הדרך שבה הילד מציג את עצמו. עמידה זקופה, קשר עין ודיבור ברור יכולים לשדר מסר חזק של ביטחון עצמי.

    תרגול בבית יכול להיות מועיל: בקשו מהילד לומר משפט אסרטיבי תוך שהוא עומד ישר, מביט בעיניים ולא מדבר בקול מהוסס. כשהילדים רואים שהם יכולים להשפיע על הסביבה רק באמצעות שינוי שפת הגוף, הביטחון שלהם גובר.

    ילד עומד ביציבה בטוחה, יוצר קשר עין תוך כדי שיחה עם חבר, בסביבה בית-ספרית חיובית.

  4. ללמד את הילד לזהות מתי צריך להציב גבול ילדים לא תמיד מבינים מתי מישהו חוצה את הגבול שלהם. לכן, חשוב לדבר איתם על סיטואציות שונות ולשאול שאלות כמו:

    • איך הרגשת כשהחבר שלך לקח לך את הצעצוע בלי לבקש?

    • האם הרגשת בנוח כשהילד מהכיתה אמר לך לעשות משהו שלא רצית?

    שיחות כאלה עוזרות לילדים לזהות מתי מתעורר אצלם חוסר נוחות – ולפעול בהתאם.

    הורה וילד משוחחים על סיטואציות חברתיות שונות, תוך כדי עידוד הילד לזהות ולנתח את רגשותיו, בסביבה ביתית חמימה.

  5. לתרגל עם הילד סיטואציות מחיי היום-יום ילדים לומדים הכי טוב דרך התנסות. אפשר לערוך משחקי תפקידים שבהם הם מתמודדים עם סיטואציות שדורשות הצבת גבולות, כמו:

    • חבר שמנסה לקחת מהם משחק בכוח.

    • ילד שמבקש מהם לעשות משהו שהם לא רוצים.

    • מבוגר שמבקש מהם עזרה כשהם לא מרגישים בנוח.

    כאשר הם מתרגלים את התגובות בבית, הם ירגישו בטוחים יותר להשתמש בהן במציאות.

    הורה וילד משחקים משחק תפקידים, כאשר הילד מתרגל לומר "לא" בצורה אסרטיבית, בסביבה ביתית נינוחה ומהנה.


פעילויות מעשיות לפיתוח אסרטיביות אצל ילדים


1. "משחק לא-לא-כן" – תרגול אמירת לא בצורה אסרטיבית

במשחק זה, הילד מתרגל שלוש דרכים להגיד "לא":

  1. "לא" חלש ולא משכנע (פאסיביות).

  2. "לא!" כועס ותוקפני.

  3. "לא, אני לא רוצה" – בטון רגוע אך ברור (אסרטיביות).

לאחר מכן, דונו יחד איך הרגישו כל אחת מהדרכים וכיצד היא השפיעה על הסיטואציה.

2. "יומן גבולות אישיים"

עודדו את הילד לכתוב בכל יום מקרה שבו הצליח להציב גבול. למשל: "אמרתי לחבר שאני לא רוצה לשחק בזה עכשיו, והוא הבין אותי". זה עוזר לילד לפתח מודעות לעצמו ולחזק את תחושת ההצלחה שלו.

3. פעילות עם בובות – הצבת גבולות במשחקי תפקידים

לגילאים הצעירים יותר - השתמשו בבובות כדי להציג סיטואציות שונות (למשל, בובה אחת שלוקחת משחק מבובה אחרת). שאלו את הילד: "מה היית עושה אם זה היה קורה לך?" ועזרו לו לנסח תגובה אסרטיבית.

תובנות מחקריות


  1. הקשר בין אסרטיביות לדימוי עצמי: מחקר מאוניברסיטת הרווארד מצא כי ילדים שלומדים להציב גבולות בגיל צעיר מפתחים ביטחון עצמי גבוה יותר בבגרותם.

  2. אסרטיביות מפחיתה הצקות: מחקרים שפורסמו ב-Journal of Child Psychology מראים כי ילדים עם יכולת אסרטיבית נוטים לסבול פחות מהצקות בבית הספר, מאחר והם משדרים חוזק וביטחון עצמי.

  3. השפעת הסביבה הביתית: מחקר של National Institute of Mental Health מצא כי ילדים שגדלים בסביבה שמעודדת ביטוי רגשי בריא, לומדים להציב גבולות בקלות רבה יותר מאחרים.

לסיכום,

היכולת להציב גבולות היא אחת המיומנויות החשובות ביותר שילד יכול לרכוש. היא מאפשרת לו להגן על עצמו, לחזק את הביטחון העצמי שלו וליצור קשרים בריאים יותר עם הסביבה.

כהורים, התפקיד שלנו הוא לא רק ללמד את ילדינו לומר "לא", אלא להעניק להם את הכלים להציב גבולות בצורה ברורה, מכובדת ואסרטיבית – ולדעת שהם ראויים לכבוד וליחס הוגן בדיוק כמו כולם.


 

האם יש לכם ילד רגיש מאוד בגילאי 13-8

שהדימוי העצמי שלו פגוע והוא מרגיש לא מספיק טוב?

הליווי האישי שלי בגישת החונכות שפיתחתי "לב למען הצלחה"

יכולה לשנות את החיים שלו מקצה לקצה על-ידי בניית מסוגלות

ולהפוך אותו למנהיג בתוך הג'ונגל החברתי של בית הספר! ❤️


לחצו על הלינק למעבר לדף הליווי האישי שלי עם כל הפרטים:


 
 
 

Comentários


bottom of page