.png){kind=small}
הקואצ'ינג הוא מקצוע שהפך מבוקש מאוד בארץ בשנים האחרונות, יחד עם העלייה בקשיים ובמורכבות של העידן החדש, הדיגיטלי-מודרני, שבו אנו רוצים הכול מהר ומיד.
הוא החל לצמוח במקביל לעולם הטיפול (תרפיה) ההוליסטי הרחב, שחושף עוד ועוד ענפים ושיטות שדרכן אפשר לעבוד על המכלול של האדם, ביניהן נמנית גם הרכיבה הטיפולית, שנחשבת חדשה יחסית אם משווים אותה לשיטות טיפול עתיקות-יומין כדיקור סיני או עיסוי.
השוני בין הקואצ'ינג לבין הטיפול, הוא שהקואצ'ינג הומצא מתוך אמונה שהאדם אינו שבור ולכן אינו דורש תיקון, אלא האדם בעל שאיפות ולכן הוא דורש שיפור. למעשה, נקודת השוני מונחת בנקודת המבט, על ציר הזמן ממש: עבר אל מול עתיד.
לאחר הרקע הקצר הזה, נרחיב קצת על מה זה בעצם קואצ'ינג.
בקואצ'ינג המאמן יוצר יחד עם המתאמן צעדים פרקטיים הניתנים ליישום מידי. הקואצ'רים מוסמכים ומיומנים לגשת אל כל רובד בחייו של המתאמן. הקשר של המאמן והמתאמן הוא קשר פורמלי, רשמי, ויש בו דיסטנס מסוים (גם אם לא אבסולוטי). בקואצ'ינג בונים אסטרטגיות להתמודדות עם סיטואציות שונות. כעת נעבור לקצת רקע על מנטורינג.
רבים לא יודעים זאת, ולגיטימי לגמרי אם לא מבררים, כי המנטורינג קיים למעשה זמן רב לפני תחום האימון, והוא עתיק בערך כמו חברו השלישי - הטיפול.
זה החל ביוון העתיקה, בעלילותיו של הומר - "האודיסאה" - כאשר המלך אודיסאוס היה רחוק מביתו במשך 20 שנים, עסוק בלחימה ובמסעות בשל המלחמה הטרויאנית. במשך תקופה זו, בנו טלמאכוס שהושאר מאחור כתינוק, גדל בארמון תחת פיקוחו של אדם בשם מנטור, *חבר מבוגר נאמן* של אביו המלך, שהיה *מדריך אותו* ומעניק לו ידע וכלים *מנסיון חייו*.
שימו לב שסימנתי שני משפטים בכוכביות, ומדוע? כיוון שראשית בהגדרת תפקידו של המנטור, צריכים להתקיים שלושה דברים:
א. המנטור הוא חבר נאמן. הוא לא מטפל במשהו שדורש תיקון, הוא לא מאמן לצעדים בעתיד, אלא הוא חבר נאמן בכאן ובעכשיו, שמלווה את החניך בהווה!
ב. המנטור הוא "מבוגר". על אף שזה מתקשר לנו ישירות לגיל, בגרות לא בהכרח מתבטאת בגילו המופלג של אדם, אלא אפילו בבגרותו ובהבנתו לגבי תחום מסוים שבו יש לו נסיון רב יותר משל החניך (הידוע גם כ"מנטי").
ג. המנטור הוא מדריך. המשמעות לכך היא שהמנטור לא נמנע מלהגיד למנטי מה הוא חושב שצריך לעשות / להעניק לו רעיונות יעילים באופן ישיר וגלוי. זאת בשונה ממאמן ששואל שאלות רבות כדי לעזור למתאמן לגלות בעצמו, או מטפל שמיישם את רוב העבודה ושם פעמים רבות אף נראה כי המטופל יכול להיות בכלל פאסיבי (דיקור סיני לשם הדוגמה, שם המטופל צריך לשכב ולספוג את טיפול המחטים).
אז אמרנו שמנטורינג מעביר ידע וכלים דרך נסיון חיים, שזה דבר יפה בפני עצמו, מה שחלק קוראים לו "האוניברסיטה של החיים", שאין לה שום תחליף באקדמיה. ובכן, מה עוד?
המנטור מתמחה בתחום ספציפי, בשונה מהמאמן שבהגדרתו מסוגל לגשת לרבדים שונים בחייו של המתאמן. במקרה של המנטור, הוא מעניק למנטי את הליווי הדרוש לו או בפן המקצועי או בפן האישי-חברתי. יתרה מכך, הליווי יכול להיות אף יותר ספציפי ולעזור בשדה מסוים בתחום המקצוע, נניח בתחום המסעדנות אך בענף האוכל החלבי. או בתחום ההתפתחות האישית אך בענף הדימוי העצמי.
דבר נוסף שהופך את המנטורינג למהמם, הוא שישנם מקרים (וכך זה הרי החל ביוון העתיקה כחברו הטוב של המלך), שבהם המנטורינג מבוצע בכלל בהתנדבות ומתוך רצון טוב, אם כי בעשור האחרון ניכר - בעיקר בארה"ב שם זה מפותח יותר אך גם אצלנו למשל בפרויקט פר"ח - כי מקבלים שכר על עבודת החונכות.
זאת ועוד, המנטורינג הוא קשר א-פורמאלי. משמע, הוא נמנע כמעט לחלוטין מדיסטנס (אלא במקרים חריגים שבהם לקוחות בחשבון הבריאות והבטיחות), ויוצר סביבה של חברות שהולכת יד ביד ומתמודדת בסיטואציות גם ביחד אם יש צורך! ממש ככה, המנטור יכול להתלוות אל המנטי נניח לאירוע מסוים שחשוב לו, כדי להעניק ביטחון וחיזוקים בזמן אמת, וזה ייחשב כסשן חונכות לכל דבר.
דבר אחרון, המנטורינג מתבסס על גישת "הנה מה שאני עשיתי", כלומר הענקת ידע וכלים באופן גלוי וישיר כפי שציינו, מתוך האמונה כי להקניית חוויות וידע אישי יש עוצמה רבה לא פחות משאילת שאלות מנחות.
לסיכום היכן שתי הגישות נושקות? כמובן בשאיפה שלהן לעודד שיפור עצמי ולספק סביבה בטוחה לשיתוף כנה - כל גישה, בדרך שלה.
כאן באה לידי ביטוי הגישה שייסדתי, "לב למען הצלחה", המשולבת מן המנטורינג והקואצ'ינג ומנסה להעביר את הידע והכלים כיצד להיות יצור חברתי טוב יותר ומשם יצורים אנושיים יותר כלפי עצמנו ולהגיע לתוצאה הנכספת של מימוש עצמי, בהתבסס על סיפור חיי המטלטל ועל התובנות הרבות שאספתי בדרך, כמובן בשילוב קורסי מנטורינג מחו"ל שבהם הוסמכתי. כל זה נעשה תוך בניית אמת ייחודית המתאימה לכל אחד באופן אישי לפי דרכי ההתמודדות שלו, זוהי דרך חיים שניתן לגמרי לפעול על-פיה ולמפות איתה כל סיטואציה אפשרית במציאות שלנו.
