.png){kind=small}
לי ולחניך שלי? יש לנו נוהל. אנחנו מתחילים כל מפגש בגיימינג. כן-כן, בין רבע לחצי מפגש אנחנו נהנים לנו במסך ואפילו מנסים לתפוס כמה קליפים טובים לעריכת וידאו של ערוץ היוטיוב שלו.
מי שקרא את הפוסט האחד לפני אחרון שלי (קישור בתגובה הראשונה למעוניינים), יודע שכיום הגיימינג הוא תחום עניין לכל דבר – בדיוק כמו כדורגל, כדורסל וכל סוג אחר של ספורט. כמובן שהכול באיזון, לא טוב להיות במסך כל היום בדיוק כפי שלא טוב להיות ברחובות כל היום.
בכל אופן, כחלק מגישת החונכות שלי, הדרך שלי להשפיע על הקושי של הילד הוא קודם כל על-ידי שיתוף פעולה – גם עם הילד, וגם עם הקושי. שניהם חברים שלי, עם שניהם אני צריך לעבוד יחד ולא נגד.
ולכן אנו פותחים כל מפגש חונכות עם גיימינג ואין דבר כזה שלא, כי מה שהחניך שלי אוהב ורוצה לעשות, בזה אנחנו נתחיל ורק אחר כך נתקדם לדברים שאני תכננתי.
לגיימינג ישנם יתרונות רבים שחשוב שנכיר – מהירות תגובה, מהירות תפישה, חשיבה אסטרטגית מורכבת, תכנון מראש לפני ביצוע נעשה, לימוד אנגלית, חישובים מתמטיים של תכונות ומאפיינים, וקבלו את רמת המוטוריקה העדינה והקואורדינציה שלו בוידאו! זה פשוט מטורף! וכמובן, בל-נשכח, התקשורת הבין-אישית.
פשוט לא נכונה הקביעה הכה מוחלטת הזו, שגיימינג הורס יכולות בין-אישיות. אתם יודעים שהחניך שלי מדבר באנגלית מאוד, מאוד טובה עם ילד בן 13 בשם ראול ממדינה אחרת? הם משחקים יחד באופן קבוע, התלמיד שלי גם רכש לו חבר וגם משפר את האנגלית שלו, וכל זה בתוך פעילות מהנה של משחק.
ואולם, כן, יש גם את החסרון העצום שלא ניתן להתעלם ממנו – ההתמכרות. החניך שלי יכול לשבת שעות על המסך, ולכן חשוב גם לשחרר אותו משם ולו לקצת.
הרעיון של "לא רק לראות את חצי הכוס המלאה אלא לשתות אותה", נובע מתוך הנחת היסוד של הגישה שלי לפיה הקושי אינו מונע את ההצלחה, אלא דווקא מניע את ההצלחה. אני משתתף באופן פעיל עם החניך שלי ומשחק יחד איתו, מנהל איתו שיחות על המשחק ומבקש ממנו לאמן אותי, משתמש בבדיחות על המשחק כשאנחנו יוצאים לגוון קצת ולעשות ספורט.
למעשה – אני הופך את המשחק לא רק לנושא שאינו מפלצתי ואיום, אלא למשהו שאני מצפה ומחכה לו! יכול לומר לכם בלב שלם מהיכרות עם אותו חניך, ואני מכיר ילדים רבים שדומים לו בעניין הזה, שאילו הייתי מנסה לבטל את המשחק או אפילו להפחית אותו משום ש"מסכים זה רע", מהר מאוד הייתי מוצא התנגדות גדולה יותר.
סוד ההצלחה של הגישה שלי טמון לא רק ביכולת שלה לראות את הקושי כחיובי, אלא יתרה מכך, לראות את הקושי כמשהו שאנחנו מנסים לחבק ולעודד. כי כל קושי שתהפכו אותו מבלתי נסבל לחגיגה אחת גדולה – יהפוך להיות קליל הרבה יותר, ובסופו של דבר תצליחו לעבוד בשיתוף פעולה טוב יותר עם הילד והקושי שלו.
וכשמיצינו את הגיימינג, ככה כדרך אגב כי בא לחניך להראות לי איך השתפר בכדורסל או כי תכננתי אתגר שאני מאוד רוצה לעשות לו, לא הרגשנו שהגיימינג חסר לנו. כי לא רק שראינו את חצי הכוס המלאה – שתינו אותה ונהנינו מכל לגימה.
מעוניינות שגם הילדים שלכן ילמדו להפוך את המר למתוק, להוסיף עוד קצת דבש ולהנות מכל ביס בקושי?
אני כאן בשבילכן, דברו איתי והרגישו חופשיות להתייעץ לכל שאלה. מוזמנות כמובן לשתף את הפוסט הזה!
054-5420148