.png){kind=small}
*על כשלונות, בכי והשמחה שאחרי.*
לא מזמן החלטנו חניך שלי ואני לבנות רמפה בשביל להתאמן עם הסקוט שלו. לבנות, תרתי-משמע, עם מסור, מברגה, פטיש, מסמרים וברגים (כמובן שאני זה שהתעסק עם הכלים המסוכנים יותר, וכשהחניך התנסה זה היה בהשגחה מלאה וצמודה שלי).
אתם יודעים למה כל כך שמחתי? כי זו הייתה בין הפעמים הראשונות שהתנסיתי בכלי עבודה ובבנייה. כילד שגדל כשאבא שלו בונה הכול, ולא טרח ללכת להסתכל וללמוד ממנו, כיום אני מנצל כל רגע כדי ללמוד לבנות.
אבל אני הייתי היחיד ששמח בהתחלה, כי החניך שלי כל כך רצה שהרמפה תצא מושלמת, אבל כחלק מהתהליך של למידה, ניסוי וטעיה, הרמפה שלנו נשברה פעם אחר פעם עד שלא היה יותר עם מה לעבוד.
הבכי והתסכול של הילד היו קשים, אבל לפי גישת החונכות שלי "לב למען הצלחה" יש להם מקום. רגשות קשים הם רגשות לגיטימיים, בדיוק כמו רגשות נעימים. אז חיבקתי אותו חזק ואמרתי לו שאני מבין אותו, אבל יחד עם זאת הפצרתי בו שנמצא פתרון יחד. כי לתת לתסכול להנהיג אותנו זו לא אופציה, אנחנו ננהיג אותו.
הילד פרק את התחושות הלא נעימות, וכשסיים צץ במוחו רעיון. הוא רץ לאזור קרוב שמשם הביא את העצים מלכתחילה, והביא את מה שהיינו צריכים – עצים עבים יותר, כאלו שבשונה מהפעם הקודמת, לא ישברו כשהוא יעלה עליהם עם הסקוט.
בזכות התושייה של החניך שלי – וכמובן הודות לכך שניתן מקום לגיטימי לרגשותיו הכאובים – הצלחנו להתאושש ולמצוא פתרון, וסוף סוף הצלחנו לאחר המון בדיקות וניסיונות, ליצור את הרמפה שכה רצינו!
בתום מפגש החונכות הזה, יצאנו עם שלושה מסרים חשובים שהיה לי חשוב מאוד להנחיל לחניך שלי:
1. לכל דבר יש פתרון, תמיד ובכל מצב, הכול זה שאלה של רצון, מסוגלות ומוכנות.
2. לא כל הצלחה מתרחשת מיד, יתרה מכך, דברים טובים באמת מגיעים בהדרגה, לאט אבל בטוח.
3. מכשלונות אנו לומדים ומתחזקים. אם לא נכשל, לא נלמד למצוא פתרונות. ואם לא נלמד למצוא פתרונות, לא נוכל להצליח.
ולכן את המפגש סיימתי עוד יותר שמח. לא רק בגלל שזכיתי להשתפר ביכולות הבנייה שלי, אלא כי זכיתי לראות את החניך שלי עצוב ומתוסכל אך מתעלה מעל עצמו ומחזק את החוסן הרגשי שלו.
רוצים לממש את מלוא הפוטנציאל של הילדים שלכם – אישית, רגשית וחברתית? דברו איתי, אני כאן בשבילכם ולמענכם.
באהבה דניאל שחר, מייסד גישת החונכות "לב למען הצלחה". ❤⚡
054-5420148
