עשורולדת להיכרות שלי עם סוסים! וכך זה התחיל

עשורולדת שמח להכרות שלי עם סוסים!

אתם לא תשמעו אותי מתרברב על איך נולדתי לצד סוסים, איך ישנתי בצל האורווה כשראשי מונח על בטנם כמו קאובוי מלידה.

אתם כן תשמעו אותי מדבר על איך חיבקתי את אבא שלי בעיניים נוצצות מדמעות אושר, בגיל 15, מכריז מולו בשכרון חושים את המשפט שמלווה אותי עד היום בקריירה: "כשאתה על סוס, אתה מרגיש בשליטה!"

בגיל 15 - במקביל למאמציו של המלאך שלי רובי, שנלחם על חיי כדי שלא ארים ידיים - סוס שחור מבריק ומהמם בשם "ברק" גרם לי להבין שאני חזק יותר משאי-פעם היה נדמה לי.

כשעליתי על גבו של סוס בפעם הראשונה, היה זה הרגע המכונן ביותר בחיי: חיה עצומה במשקל 300 קילו החליטה לשים קץ לקורבן שהייתי ולהעניק לי משהו שמעולם לא הכרתי לפני כן, משהו שנקרא "מנהיגות".

לראשונה בחיי הרגשתי תחושה חזקה כל כך שהייתה לי אז זרה ומרוחקת, אך במהרה הבהירה עצמה בפניי: אני הוא זה שמנהל את הטיקים, ולא להפך. אני זה ששולט בגוף ובתודעה שלי, בתשוקות הבוערות שבלב ובמחשבות הסוערות שבראש, וביידיי טמונה היכולת ליצור את המציאות שלי מחדש - מאה ושמונים מעלות.

כיום בהרצאתי, "הקללה והברכה שלי", שמורות שקופיות מיוחדות לרובי ולסוסים (החום שבתמונה אחד מהם), כי ההערכה ואפילו ההערצה שאני רוכש כלפיהם עולות על כל דמיון.

ולמה דווקא באוגוסט? כי זה לא רק העשורולדת שלי עם סוסים, אלא גם חצי העשור הראשון שלי כמדריך רכיבה טיפולית.

אז היום הוא ללא ספק יום של תודות!

⁦🙏🏼⁩ בראש ובראשונה: תודה לה' על שנתן לי תסמונת טורט. מה שנהגתי לראות בעבר כקללה, היום אני באמת מבין כמה שזה בעצם ברכה. ⁦☀️⁩ תודה לך רובי, מלאך יחיד ומיוחד שכמותך, על שדפקת בדלת ביתי באותו ערב שישי והכנסת את התקווה לחיי, איך ראית את הערך שבי אפילו כשאני כבר הפכתי עיוור. ⚡ תודה על כל אותן הצלקות שגרמו לי אלו ששלחו אותי כל יום הביתה בוכה, עם גוף חבוט ונפש אומללה - כי בזכותכם, היום אני אדון התמדה. הפכתם אותי לחדור מטרה כל כך, עד שהמוטבציה שלי מזמן השאירה לכם אבק. 🤠 תודה לתלמידים המהממים שבחיי, על שבכל ששת ימות השבוע אתם מעניקים לי את הכוח לתקן את החברה שלנו, להשאיר חותם בעולם הזה ולהקנות לכם את הכלים שנאלצתי ללמוד על בשרי מתוך מבחני החיים אשר כמעט והורידו אותי על ברכיי - הכול כדי שאתם תדעו להתמודד עם המציאות טוב יותר ותוכלו לשגשג בתוכה. ⁦❤️⁩ תודה להורים היקרים שלי על שתמכתם בי לאורך כל הדרך, קשה ככל שהייתה, ושלקחתם אותי לרכוב על סוסים - לגמרי הרעיון הכי טוב שיכולתם לחשוב עליו! 🐴 והכי חשוב - תודה לכל הסוסים ובמיוחד לברק, היכן שלא תהיה, על ההחלטה שקיבלת אתה: לתת את כל העוצמה שצריך - לילד שכבר לא נשאר לו שום דבר להפסיד.

לא מתכוון לעצור לעולם, כי איך אמרנו? "כשאתה על הסוס, אתה מרגיש בשליטה!" ⁦🤟🏼⁩

רות סוף,

דניאל שחר.