.png){kind=small}
אפשר לחזק לילדים גיימרים יכולות חברתיות ורגשיות,
אם רק נתן להם סיבה מספיק טובה לעוף על הספורט!
הגיימינג והמסכים פה כדי להישאר - את זה כבר הבנת מזמן.
אז במקום להילחם בזה,
בואי נגרום לילד שלך להבין
כמה שהספורט יכול לשרת אותו - במסך וגם מחוצה לו!
אני מבין את התסכול שלך,
כי גם אני כילד לא עשיתי שום דבר אחר מלבד לשבת מול המסך.
ואם את קוראת את השורות האלו עכשיו אמא יקרה,
כנראה שגם הבן שלך מבלה לא מעט זמן
בתחביב הממכר (והמאוד מהנה) הזה שנקרא "גיימינג"
ותפס תאוצה רצינית בשנים האחרונות.
כאמא, את חושבת שאת מבינה את חשיבות הגיימינג עבורו...
את יודעת שזה מרחב וירטואלי, מרחב חברתי לכל דבר,
אבל מבחינת הילד שלך, זה הרבה יותר מזה!
בשבילו, להתנתק מהמסך זה אומר שאת מרחיקה אותו
מקבוצת החברים שלו ומחלישה את המעמד החברתי שלו.
את גם רואה מניסיון, שככל שמנסים להפריד אותו מהמסך,
יש יותר התנגדות מצדו והתסכול פשוט גובר.
ופה בדיוק האישיו - זה נראה שהמאמצים שלך מניבים בדיוק את ההפך.
כי זה לא שיש לך בעיה עם זה שהוא עושה גיימינג,
אלא עם זה שהוא לא עושה שום דבר אחר בנוסף.
יתכן שהצעת לו כבר חוגי ספורט
ואולי אפילו חברים הזמינו לשחק בחוץ,
אבל הוא? מעדיף להישאר מול המסך.
.png)
לאור הפסקה האחרונה - אני מעלה לך פה שאלה:
מה אם במקום להילחם בדבר הזה
שמחזק להם כל כך את המסוגלות הרגשית והמעמד החברתי -
נגרום להם לרצות לשפר את יכולות הגיימינג שלהם דרך ספורט?
מה אם יכולנו לגרום לילד שלך -
שיש מצב שאין לו בכלל מושג כמה רחב העולם הזה של תנועה
ושספורט זה לא רק משחקי כדור בנאליים או אמנויות לחימה -
להבין שהספורט הופך אותו לגיימר טוב יותר?!
את מבינה, הרבה ילדים בטוחים שכדי להיות טוב בגיימינג -
הם חייבים להיות במסך כמה שיותר שעות...
אבל זה לא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות!
כי אחרי שעות המוח כבר תשוש, והיכולות? מרוקנות.
יתרה מכך, מחקרים מוכיחים שוב ושוב
שהספורט תורם ליכולות הנדרשות לביצועים טובים במסך:
ילדים גיימרים שמעורבים בספורט ותנועה
משפרים יכולות כמו זמן תגובה, קשב וריכוז,
קבלת החלטות ועמידה תחת לחץ,
וזה עוד בלי למנות את היתרונות הבריאותיים של הספורט...
לכן החלטתי להרים את הכפפה
ולבנות סדנה קבוצתית לילדים
שלא קיים כמותה בארץ!
#תנועת_הגיימרים
הסדנה הקבוצתית "תנועת הגיימרים" נולדה מתוך צורך שחסר לי מאוד כילד.
כמי שעבר התעללות חברתית מצד ילדים,
רק בגלל תסמונת הטורט שלי, רק כי הייתי קצת שונה מאחרים,
מצאתי את עצמי מהר מאוד מאבד אמון בחברה סביבי,
כמעט שם קץ לחיי בגיל 13 - וכשלא העזתי לעשות זאת,
פשוט הסתגרתי בבית בחרדה קיומית,
ובמשך שנתיים כמעט ולא יצאתי החוצה.
בהרצאות שלי בבתי ספר אני מספר לילדים:
"אוכל, מחשב, טלוויזיה ומיטה היו החברים היחידים שלי"
ולא נותרה לי ברירה אלא לברוח למסך,
כי רק שם יכולתי להיות הגיבור שאף אחד במציאות לא אפשר לי להיות.
אבל אז קרה משהו משנה-חיים!
בדיוק באותה תקופה של הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים,
נחשפתי לעולם חדש לגמרי - תכנית ההאבקות "WWE".
ובעודי מבלה שעות על גבי שעות במסכים בין כה וכה,
היה בלתי נמנע שגם אחשף למשחק וידאו של האבקות במחשב.
כל כך התאהבתי בזה, ולא עבר המון זמן
עד שמשחק המחשב גרם לי לרצות להתנסות בזה גם במציאות!
רק שבגלל שבארץ זה לא כל כך תפס כחוג,
התחלתי באופן טבעי להתעסק בתחום שהכי קרוב לזה - אגרוף.
בתמונה: אני בן 16, שלוש שנים אחרי שנכנסתי לעולם ההאבקות והאגרוף בכל הכוח.
את הגיימינג כמובן המשכתי לעשות במקביל,
ומהר מאוד שמתי לב שהיכולות שלי במסך השתפרו בצורה מטורפת!
עוד ניצחון ועוד ניצחון - ופתאום אני מהיר יותר, חד יותר, מקצועי יותר.
הספורט גרם לי להבין שאני גיימר הרבה יותר טוב איתו - מאשר בלעדיו.
עכשיו שלבו את זה עם תחושות האושר והשמחה שהספורט עורר בי,
והנה הפכתי לילד שיש לו דימוי עצמי חיובי יותר וביטחון עצמי גבוה יותר.
מימין: אני בן 13, לפני שגיליתי את עולם הספורט ועם מחסור רציני במיומנויות חברתיות, כל היום מול המסך.
משמאל: אני בן 18, אחרי שנים של התעסקות בספורט שהפכו אותי לגיימר (ולאדם) טוב יותר.
אז המטרה של הסדנה אם כך,
היא לא לגרום לילד שלך להפסיק להיות במסך,
אלא לגרום לו להבין - בדרך הכי מהנה ולא מאיימת -
את חשיבות הספורט עבורו!
.png)
הכרחי לדעת - הפרטים הטכניים
עלות:
397 ש"ח לילד
תאריך:
יום שישי ה-23.8
שעות:
13:00 עד 16:00 (איסוף הילדים מתחיל ב-15:45, שלא נתעכב לשבת)
מיקום:
פארק כפר סבא - חניון מערבי (הרי אין כמו ירוק בעיניים כדי ללמוד לאהוב תנועה)
מספר המשתתפים:
10 ילדים בלבד, כדי לתת תשומת לב לכל אחד ואחת. כל הקודם זוכה!
גילאים:
לשם התחלה, הפיילוט מיועד לכיתות ג' עד ה' כולל (בהמשך יפתח לגילאים נוספים).
הרעיון מאחורי בחירת הגילאים הוא לשמור על רמת יכולות דומה בין המשתתפים,
כדי לספק לכולם חוויות הצלחה ולא להשאיר ילד עם תחושה של "פחות טוב מאחרים".
מה לשלוח עם הילדים:
המון אנרגיה! יש שניים-שלושה תרגילי ספורט קבוצתיים,
שמבוססים על קונספטים ממשחקי הגיימינג שהילדים הכי אוהבים.
בנוסף להביא טלפונים, יהיה זמן קצר לגיימינג קבוצתי (במשחק בראולסטארס) בין תרגילי הספורט,
ואפילו טורניר שבו המנצח יזכה ממני בכסף לקניית יהלומים במשחק (יועבר להורה).
ילד שאין לו טלפון - אל דאגה, יהיו עוד 2 הזדמנויות מלבד הטורניר לזכייה בפרס כספי לגיימינג.
יכולים לשלוח איתו משהו קטן לאכול (שלא יכביד מדי). אני אדאג לחטיפים ונשנושים 😉
איך ממשיכים משם:
אני פותח קבוצת וואטסאפ (בפיקוחי כמובן) של כל הילדים שהשתתפו וישתתפו במחזורי הסדנאות,
החזון הוא ליצור תנועה של גיימרים ספורטיביים שמחזקים חברויות מרחוק (או מקרוב אם תרצו להפגיש ביניהם).
התרגילים והמיומנויות שהם מחזקים ישתנו בין סדנה לסדנה ותמיד יהיה כיף ומרענן!
לכן, גם אם הילד היה באחת הסדנאות - תוכלו לחלוטין לרשום אותו גם לסדנה הבאה.
כללי התנהגות:
מבחינתי זה הכי ברור וישיר: ילד שיתנהג בצורה אלימה או לא מכבדת כלפי האחרים,
ולא ישתף פעולה עם בקשתי לשינוי גישה - יצטרך לסיים את נוכחותו בסדנה ותתבקשו לאסוף אותו.
חלק מעקרונותיה החשובים ביותר של הסדנה היא להוות לכולם מקום בטוח להתנסות ולהנות,
וליצור חברויות שיוכלו אחר כך להמשך מרחוק ואפילו מקרוב - ולהתנהגות תוקפנית אין מקום.
נוהל ביטול השתתפות בסדנה:
ביטול שיעשה עד 72 שעות משעת התחלת הסדנה, יזכה בהחזר מלא של עלות הכרטיס.
ביטול שיעשה עד 48 שעות משעת התחלת הסדנה, יזכה בהחזר של 50% מעלות הכרטיס ושאר הסכום יחויב במסגרת "דמי ביטול ברגע אחרון" מאחר ויוצר סיכון בו לא יתאפשר מספיק זמן לאיתור משתתף חדש במקום.
ביטול שיעשה עד 24 שעות משעת התחלת הסדנה, לא יזכה בהחזר כספי על הכרטיס ויחויב במלואו.
טופס התעניינות להרשמה לסדנה:
ואם עדיין לא השתכנעת, תני לי לשתף אותך
בסיפור מקרה אמיתי עם ילד מהחונכות שלי:
תכירי את א' - ילד מהמם, אינטליגנט, עם דרך ארץ,
שבא מבית טוב עם הורים מעורבים הפועלים להצלחתו.
העניין עם א', זה שהוא היה יושב 6 שעות על המסך כל יום,
ולא היה עושה שום פעילות ספורטיבית,
מה שגרם לו לעלות במשקל, לאבד מיומנויות חברתיות,
ובאופן כללי להרגיש לא מוערך ושאף ילד לא באמת רוצה בקרבתו.
להורים שלו לא היה שום דבר נגד הגיימינג,
הם ידעו כמה שזה חשוב לו ולתחושת המסוגלות העצמית שלו,
אבל עדיין - ממש כאב להם לראות את הילד שלהם
מבזבז את כל הפוטנציאל שטמון בו ולא מגשים את עצמו.
אז הם ביקשו שאעזור לו לצאת החוצה יותר
כדי שיפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות
מאחר וא' סירב לצאת החוצה רק כדי "לעשות ספורט" -
מטרה די כללית ומשעממת לילד אם חושבים על זה -
בשביל להצליח להשיג את זה,
הייתי צריך למצוא דרך לייצר גשר בין הבפנים לבחוץ.
ידעתי שאם אני אשכיל למצוא את נקודת החיבור,
את תחום העניין המשותף בין הגיימינג לבין העולם שבחוץ,
אוכל לייצר לו חוויות הצלחה ולבנות לו מסוגלות גם שם -
ובכך לגרום לו לאהוב להיות גם מחוץ למסך!
הרי היה לי ברור שא' חווה כרגע שני קשיים שמונעים ממנו לצאת:
1. הרבה יותר קל לו לחוות הצלחה במסך, שמספק לו ניצחונות מידיים.
בחוץ הוא יצטרך להתאמץ הרבה יותר כדי להצליח, מה שהיווה איום עבורו.
2. הוא ככל הנראה בכלל לא מודע ליכולות הספורטיביות שיש לו,
מהסיבה הפשוטה שהוא אף פעם לא באמת ניסה ובדק את זה.
יום אחד הדלקנו את הפלייסטיישן, וראיתי משהו
שהעלה לי רעיון מבריק לייצר את הגשר הזה!
.png)
בתוך מאגר המשחקים שלו, אני פתאום מבחין
שיש לו את משחק הווידאו של הכדורסל: "NBA 2K".
ידעתי שזה הרגע, ניצלתי את ההזדמנות
ומיד הלהבתי אותו על כך שתמיד רציתי לשחק בזה
ומעולם לא באמת יצא לי - ו"יאללה! בוא נשחק!!"
אז הוא זרם איתי, ושיחקנו.
מפעם לפעם, הוא רואה איך יכולות הגיימינג שלו
עוזרות לו לנצח אותי שוב ושוב.
זריזות ידיים שאין דברים כאלה, בחיי.
וכך המשכנו מספר מפגשי חונכות,
כשהוא רוכש עוד ועוד חוויות הצלחה במשחק הווידאו,
עושים טורניר עד שאצליח לנצח אותו
ולקבל את "ההוכחה שאני לא פחות טוב ממנו!"
רק מה שהוא לא ידע, אמא יקרה, זה שבתכ'לס?
אני זה שחיפשתי לתת לו את ההוכחה שהוא יותר טוב ממני.
כי הרי אם יתחיל להרגיש ש"יש לו את זה" בכדורסל -
למה שלא יזרום גם על לנסות לשחק את זה מחוץ לבית?
ולאחר כמה מפגשים שהוא עף על הניצחונות שלו,
החלטתי לשאול אותו את "שאלת מיליון הדולר":
"אתה בא שנעשה טורניר בחוץ ונראה אם אתה טוב ככה גם במציאות?!"
כמה שניות של דממה... ואז מגיע:
"כן, יאללה בוא - גם שם אני שובר אותך!"
אני נותן חיוך קטן, חצי רומז לו ש"בוא נראה אותך"
וחצי מבסוט על החיים שלי שהגשר הזה נוצר סוף סוף.
את מבינה, יקירתי, כל מה שהילד הזה היה צריך,
זו איזושהי נקודת חיבור בין הבפנים לבחוץ.
הרי ילדים יוצרים חברויות, בונים ביטחון עצמי, הכול -
דרך תחומי העניין, התחביבים והשאיפות שלהם.
ואם נגרום לילד להרגיש מספיק מסוגל בתחום מסוים,
אז בפנים או בחוץ? זה כבר פחות משנה לו,
הוא מבחינתו כבר יודע שהוא מלך בזה, וישיג את הניצחון.
אז אם שאלת את עצמך במקרה "מה קורה עם א' היום?"
תדעי שהוא משחק בקבוצה של הישוב שלו,
הוא בין התותחים שם, הוא משתתף בתחרויות,
הוא הוריד במשקל ופיתח מיומנויות חברתיות,
ובנה ביטחון עצמי שרק יכל לחלום עליו פעם.
בגדול? ככה א' היה נראה פעם,
וככה האלוף הזה נראה היום:
זהו, בוודאות השתכנעת. 😘
יאללה - הסדנה מחכה לילד שלך,
אז לפני שכל 10 הכרטיסים אוזלים
