.png){kind=small}
אחד הדברים היותר מתסכלים כשאנחנו מתנהלים עם מתבגרים צעירים (גילאי 8 עד 13), ובכלל ילדים ונוער, הוא שבמהרה כל דיון, כל שיח, כל חוסר הסכמה הופכים במהרה לוויכוח סוער ולמאבק כוחות מתיש. לכן, בפוסט של היום כתבתי לכם 3 טיפים חשובים בשביל להפחית כעס אצלכם ואצל הילד שלכם, ולהצליח לנהל שיח בצורה בריאה ומקדמת יותר.
1. הימנעו ממאבקי כוחות!
כשאנו מנהלים שיחה על כל נושא שהוא עם המתבגרים הצעירים שלנו, חשוב מאוד להימנע מרגשות סוערים. מתבגרים צעירים "מתודלקים" מהתגובות שלכם ומכניסה למאבקי כוחות, כי זה נותן להם הזדמנות להביע קול ולבטא את הרצון שלהם להיות אנשים בפני עצמם, ואם אתם כועסים, אתם בעצם נותנים לו או לה לשלוט במצב.
לשם הבהרה, אין שום דבר שגוי בלתת להם להביע את קולם, אבל אנו נעדיף שזה יתבצע דרך הענקת כוח חיובי למתבגרים הצעירים שלנו ודרך היכולת לקבל החלטות בריאות מותאמות גיל ולבצע בחירות מקדמות. אלו מאפשרים למתבגרי הצעירים שלנו להרגיש שייכים לתא המשפחתי ומשמעותיים בעינינו, מה שימנע מהם בהמשך את הצורך במאבקי כוחות מיותרים - כי הרי יש להם מספיק הזדמנויות במהלך היום להביע את קולם.
2. הציעו אפשרויות!
כפי שמתארים פוסטר קלין וג'ים פיי בספרם "Parenting With Love and Logic" ("הורות עם אהבה והגיון"), יש דרך מעולה עבורנו לשמור על שליטה ולאתגר את ההתנהגות של המתבגר הצעיר על ידי מתן בחירות, בדיוק כפי שציינתי קודם. ילדים ונוער שמקבלים אפשרות בחירה, זוכים לתחושת הכוח החשובה הזו שאנו רוצים להעניק להם, רק שהפעם הכוח הוא חיובי (ע"י זכות בחירה) ולא שלילי (ע"י התנגדות לכם).
הדבר החשוב הוא להציע לילד שלכם שתיים עד שלוש אפשרויות, שכולן כמובן מתאימות לכם ועולות בקנה אחד עם חוקי הבית ועם ערכי המשפחה וההורות שלכם. תזכרו שאתם לא יכולים להתנהל עם ילד או ילדה שמתנכלים לכם ומחפשים מאבקי כוחות אתכם. אז תנו להם כמה שיותר בחירות במהלך היום, כדי שתוכלו לקבל קצת מקום - ולהעניק לילד מקום - לדבר בשלווה ולהתנהל בשיתוף פעולה.
דוגמה טובה: כשהילד שלכם עצבני בתוך דיון, אתם יכולים לומר לו: "אלוף, האם תרצה שאלווה אותך או שתלך בעצמך אל החדר שלך או לבחוץ? קח לעצמך כמה דקות ואתה חופשי לחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול לדבר איתי בנעימות." (הענקת תחושת שליטה ויכולת לקבל החלטה).
בואו נפרק את זה רגע. היו לנו פה:
בחירה ראשונה - "האם תרצה שאלווה אותך או שתלך בעצמך"
בחירה שניה - "אל החדר שלך או לבחוץ"
ולבסוף הענקנו לילד תחושת שליטה ויכולת לקבל החלטה, וגם הבהרנו לו שאנו מעוניינים בשיח נעים ומכבד - קח לעצמך כמה דקות ואתה חופשי לחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול לדבר איתי בנעימות.
זכרו לעמוד על שלכם בחוק הכל כך חשוב הזה לנהל שיח מכבד ונעים, וכמובן הוו דוגמה עבור הילד שלכם בכך שתשמרו על קול רגוע, תמנעו מתנופות ידיים גדולות ומאיימות, והתייחסו בכבוד שהייתם רוצים לקבל.
3. הבינו למה זה קרה!
לאחר מכן, לאחר שמצב הרוח של הילד התקרר, נסו להבין את הסיבות שלו לחוסר כבוד ולהתנגדות כלפיכם. דונו בזה יחד כששניכם רגועים במטרה ללמוד באמת על הילד שלכם ולא רק כדי להפסיק התנהגות לא רצויה. ככל שתכירו את הילד שלכם טוב יותר, תוכלו לדעת מה מפריע לו ומעכב אותו להתנהגות רצויה, מה מעניק לו מוטיבציה, ואפילו ברזולוציה קטנה מהן המילים שצורמות לו באוזן ומעוררות התנגדות ומה יותר נעים לו לשמוע.
אולי המתבגר הצעיר עבר בכלל יום קשוח בבית הספר, והוא בסך הכל היה צריך לשחרר קיטור, אבל עקב הריב שנוצר ביניכם או החלפת מילים לא נעימות שנאמרו - הקיטור הזה שוחרר לכיוונכם. אגב, כשתכירו את הילד שלכם טוב יותר, תוכלו גם לזהות את תחומי העניין שלו ולהשתלב בהם בצורה עמוקה יותר (משהו שבני 8 עד 13 מאוד, מאוד מעריכים וישמחו לו) - וכך תוכלו לעזור להם לפרוק כעסים ולשחרר קיטור בצורה יעילה, נעימה ואפילו מהנה!
אל תשכחו שכעס הוא רגש טבעי של הילד (ובכלל שלנו בני-האדם), וכעס שלא משתחרר כלפי חוץ הוא כעס שנאגר בפנים. כעס שנאגר בפנים מתחיל לאכול את הילד בהדרגה ויוצר לחץ פנימי גדול, עד רמה שהילד עלול להתפוצץ עם התפרצות זעם קשה, ובמקרים קיצוניים אף להוות סכנה ולפגוע בעצמו או בסובבים אותו.
לרוב ילד כועס לא מתכוון למילים שהוא אומר, אבל הוא כן מרגיש תחושות מאוד קשות ולא נעימות בתוכו והוא חייב למצוא דרך חלופית טובה יותר לפרוק אותן. אז בבקשה, הישארו איתנים ואל תיקחו שום דבר באופן אישי.
להרשמה של בן או בת ה-8 עד 13 שלכם לתהליך הליווי שלי,
בקרו בקישור הבא ותדאגו שאתם קוראים מהתחלה ועד הסוף:
אוהב, דניאל שחר.